ניתוח המצב וההשלכות על המשקיעים בטווח הקצר, הבינוני והארוך   רגיעה בשוק מתוח ההסכם הזמני שהושג בין ארצות הברית לבין איראן על הפסקת אש זמנית של שבועיים, פתיחת מיצרי הורמוז והתחלת שיחות מדיניות בפקיסטן, יצר תחושת הקלה מיידית בשווקים. לאחר תקופה של מתיחות גוברת ואיום ממשי על אספקת האנרגיה העולמית, עצם ההסכמה לשבת לשולחן המו״מ נתפסת כמהלך חיובי. עם זאת, חשוב להבין שמדובר בצעד טקטי, לא בהכרח בשינוי אסטרטגי עמוק. הפסקת אש מוגבלת בזמן אינה פתרון לסכסוך אלא ניסיון לייצב מצב רגיש. המצ

הנאום האחרון של טראמפ לא היה עוד נאום פוליטי שגרתי. הוא הציג קו עקבי וברור כלפי איראן: המשך לחץ כלכלי וצבאי אם יש צורך, תמיכה בבעלות הברית באזור, והימנעות מהסכמים שיאפשרו למשטר הנוכחי להמשיך לשלוט כרגיל. נאום טראמפ אתמול נאומו האחרון של טראמפ (Donald Trump) אתמול, (היום ב- 4:00 לפי שעון ישראל), מציג קו מדיניות ברור, תקיף ובלתי מתפשר כלפי איראן והמתרחש במזרח התיכון. בדבריו, טראמפ הדגיש כי האיום האיראני אינו רק סוגיה אזורית אלא אתגר אסטרטגי רחב, המחייב תגובה עקבית ונחושה מצד אר

להערכתי, הסיבה המרכזית לכך שהמלחמה במזרח התיכון עלולה להימשך איננה רק עוצמת האש שכבר הופעלה, אלא המבנה האסטרטגי של העימות עצמו: כל צד חייב להגיע להכרעה וחושש שוויתור עכשיו יתפרש כחולשה, וכל צד עדיין מאמין שלחץ צבאי נוסף עשוי להשיג את מטרותיו, חיסול המשטר מצד אחד והגברת משבר האנרגיה העולמי מצד שני, ולשפר את עמדת המיקוח שלו. בפועל, זה יוצר לולאת הסלמה שבה גם כשיש נזק כבד, אין תמריץ ברור לבלום. נכון ל־22 במרץ 2026, העימות כבר נכנס לשבוע הרביעי שלו, טראמפ נתן אולטימטום שהסתיים בי

המלחמה הזו לא עומדת להסתיים במהירות, ומחירי המניות, בהתאם, יישארו תנודתיים. אנחנו מתעסקים בסבירויות שמשתנות כל הזמן, בעיקר כתוצאה מהחלטותיו של הנשיא טראמפ שרק שלשום, השהה את האולטימטום שלו לחמישה ימים.

המלחמה הזו לא עומדת להסתיים במהירות, ומחירי הדלק, בהתאם, יישארו תנודתיים ואולי עדיין לא הגיעו לשיאם. אנחנו מתעסקים בסבירויות שמשתנות כל הזמן, בעיקר כתוצאה מהחלטותיו של הנשיא טראמפ שרק שלשום, השהה את האולטימטום שלו לחמישה ימים.

כיצד תתפתח מלחמת ארה"ב-ישראל-איראן? העימות בין ישראל לאיראן כבר איננו רק אירוע ביטחוני אזורי, אלא זעזוע מקרו־כלכלי עולמי. בימים האחרונים נרשמה החרפה נוספת: לפי דיווחי Reuters ו־AP, המלחמה התרחבה לפגיעות הדדיות בתשתיות אנרגיה, כולל שדה הגז South Pars באיראן ומתקני אנרגיה במפרץ, תוך איום מתמשך על התנועה במצרי הורמוז. במקביל, איראן ממשיכה לשגר טילים לעבר ישראל, וישראל מרחיבה את פעילותה גם מול שלוחות איראניות בזירה הלבנונית. המשמעות הכלכלית ברורה: מעבר ממלחמה “גיאו־פוליטית” למלחמ

לפני כשנה, סבב המכסים שהטיל הנשיא טראמפ הוביל לאחת מנפילות השוק החדות ביותר מאז משבר הקורונה. מדד S&P 500 והנאסד״ק צנחו בכ־20% בתוך שבועות ספורים, והחשש ממלחמת סחר גלובלית טלטל את וול סטריט. כעת, בפסיקה דרמטית ברוב של 6 נגד 3, בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי טראמפ חרג מסמכותו כאשר השתמש בחוק חירום כלכלי כדי להטיל מכסים גורפים. אבל בניגוד לכותרות, לא מדובר בסוף הסיפור אלא בשינוי צורה. המשמעות למשקיעים רחבה בהרבה: המלחמה לא נגמרה, היא פשוט עברה ממכסים כלליים למכסים ממוקדים, ובעי

בעשור האחרון חברות התוכנה הגדולות נהנו ממודל עסקי כמעט מושלם: פיתוח קוד, מנויים, רווחיות גבוהה ושולי רווח חסרי תקדים. אך עידן הבינה המלאכותית שינה את חוקי המשחק. פתאום, כדי להישאר רלוונטיות, אותן חברות “קלות משקל” בהשקעות הון (CAPEX), חייבות להפוך לשחקניות תשתית כבדות – להשקיע עשרות ואף מאות מיליארדי דולרים במרכזי נתונים, שבבים ושרשראות אספקה של חומרה ל- AI. זהו מעבר דרמטי: מחברות תוכנה עם CAPEX נמוך לחברות שמנהלות פרויקטי תשתית בקנה מידה עצום כשהמשקיעים לא בטוחים שתהיה תמורה

ירידות קורות כמעט תמיד כתוצאה משילוב של כמה גורמים ולא בגלל גורם אחד אחת הטעויות הנפוצות ביותר בזמן ירידות היא לחפש “סיבה אחת”. בדרך כלל, מדובר בשילוב של כמה אלמנטים שמבשילים ביחד ויוצרים לחץ מכירה. 1.   מימוש רווחים וסחרור: “כדור שלג” של מכירות גורם אחד הוא פשוט: אחרי תקופה ארוכה של עליות והרבה רווחים לא ממומשים, מספיק סימן ראשון לטלטלה כדי שאנשים יתחילו “לקבע רווחים”. זה טבעי. אבל כאן מגיע החלק המסוכן:ככל שמימושים מתגברים בזמן שהנזילות בשוק נמוכה (יש השקעות ממונפות ואין מזו

ב- 28 לאוקטובר, 2025, במאמר שכותרתו " האם סין בונה מערכת פיננסית אלטרנטיבית לדולר? " כתבנו: "סין פועלת בשנים האחרונות לבצע מהלך נדיר בהיסטוריה המודרנית – לקשר מחדש את הזהב למטבע שלה (היואן) ולבנות סביבו תשתית פיננסית גלובלית חלופית לדולר."  מאז הדולר המשיך לרדת ומחיר הזהב רק המשיך לעלות. בשנה האחרונה אנו עדים לשינוי עמוק במערכת המוניטרית והפיננסית הגלובלית: הדולר האמריקאי – המטבע הדומיננטי של הכלכלה העולמית מאז מלחמת העולם השנייה – נחלש יחסית למטבעות מרכזיים אחרים וגם מול השק

סדרה של משברים בשבועות האחרונים מצטברת עננה כבדה מעל שוקי ההון העולמיים. לא מדובר באירוע בודד או בנתון מקרו חריג אחד, אלא בצירוף נדיר ומסוכן של מתחים כלכליים, גיאו-פוליטיים ופוליטיים – שכל אחד מהם לבדו יכול לערער את אמון השווקים, אך יחד הם מייצרים פוטנציאל ממשי לתיקון חד בהיקף של 20%–30% בשוקי ההון, ואולי אף למשבר עמוק יותר אם אחד מהם יצא מכלל שליטה.   ברקע עומד משבר החוב של יפן, הכלכלה השלישית בגודלה בעולם: עליית הריבית שם, צלילת היין והאפשרות לבריחת הון גלובלית משוק האג”ח ה

אתמול (שלישי), המדדים ירדו בלמעלה מ- 2% בעיקר בגלל משבר גרינלנד אותו יצר טראמפ. אני כותב "בעיקר" כי יש החושבים שהירידות אתמול במניות ובקרפטו יכולות להיות תוצאה של אירוע מאקרו כלכלי אחר: מכירה חדה והמונית של אג״ח יפני ועלייה חדה בריבית ביפן . כשהתשואות ביפן עולות, כסף שגויס שנים בריבית אפסית ביינים כדי להשקיע בשוק המניות האמריקאי, מתייקר וחוזר הביתה לסגור הלוואות שמתייקרות, ופוזיציות ממונפות בנכסי סיכון כמו מניות טכנולוגיה וקריפטו, נסגרות במהירות. זה יוצר לחץ רוחבי ולא סלקטיבי

פתיחה בלי מסיבות עיתונאים רועשות ובלי קמפיין פרסומי נוצץ, מטא פרסמה אתמול הודעה (מופיעה בפרופיל של מארק צוקרברג ) אחת שמסמנת שינוי טקטוני עמוק בתחום תשתיות ה- AI ובכלל: הקמת זרוע-על חדשה בשם Meta Compute . מאחורי השם הטכני והיבש מסתתרת הצהרה אסטרטגית ברורה - הבינה המלאכותית איננה עוד מוצר. היא הופכת לתשתית על לאומית-עולמית, בדומה לחשמל, מים ואינטרנט. מי שישלוט בתשתית הזו – ישלוט בכלכלה הדיגיטלית של המאה ה‑21 . זו אחת ההצהרות הכי חשובות שיצאו השנה, והיא הרבה יותר דרמטית ממה שנ

תחשבו על השאלה הזו רגע: אם מחר הכול נמחק ואתם נשארים רק עם הידע והניסיון שלכם, במה תשקיעו מחדש? על אילו שלושה נכסים הייתם מוכנים “להמר” לעתיד הפיננסי שלכם בשנים הקרובות? רוב האנשים לא יודעים מה לענות כששואלים אותם שאלה זו. הם מתחילים למנות עשר מניות, כמה קרנות סל, אולי קצת קריפטו, קצת זהב, דירה להשקעה… ואז קורה הדבר הקלאסי: הם מתפזרים עד שהם מחזיקים “קצת מהכול” – כשהם מבינים בהשקעות אלו מעט מאוד. זו לא השקעה. זו תקווה. ותקווה, כמו שאמרנו במאמרים קודמים, היא לא אסטרטגיה. הטענה

Micron - MU מיקרון

היום אנחנו מבצעים שינוי בתיק ה- AI. ההתפתחויות בתחום הטכנולוגי מהירות ובתיקים אנחנו מנסים להשקיע בחברות המובילות, שיש ביקוש גובר למוצריהן, עם תזרים חיובי ושיש להן יתרונות עם מחסומי כניסה ברורים.

היום אנחנו מבצעים שינוי בתיק הפרימיום ותיק ה- AI. ההתפתחויות בתחום הטכנולוגי מהירות ובתיקים אנחנו מנסים להשקיע בחברות המובילות, שיש ביקוש גובר למוצריהן, עם תזרים חיובי ושיש להן יתרונות עם מחסומי כניסה ברורים.

מה באמת מזיז את הכסף הגדול? רוב האנשים מנסים להבין את שוק ההון דרך כותרות, תחושות בטן ו”הרגשה כללית של הכלכלה”. הם מחכים לאישור, להסכמה ציבורית, לתחושת ביטחון. אבל השוק אף פעם לא זז בגלל תחושת ביטחון – הוא  זז בגלל נגישות הכסף. לא דעות. לא רגשות. לא תקווה. רק בגלל שאלה אחת: האם כסף נהיה זול ונגיש יותר או יקר יותר.   מי שמבין את זה נראה “חכם בדיעבד”.מי שלא – מאשים מזל רע, מניפולציה או “בועה". רוב המשקיעים לא טועים – הם מאחרים המשקיע הממוצע אינו נכשל בגלל חוסר ידע. הוא נכשל בגל

מה ההיסטוריה מלמדת אותנו על כסף, סיכון וסבלנות? כמעט כל אדם שמתחיל לחשוב ברצינות על עתידו הכלכלי שואל בסוף את אותה שאלה: איפה כדאי לשים את הכסף כדי שיצמח לאורך שנים בצורה המיירבית ולא יישחק לאט־לאט כשהוא מאבד מערכו? במשך מאות שנים התשובות הצפויות היו: זהב, נדל"ן, או אג"ח. אלה נתפסו כסמלים של יציבות ושל "בטחון". אבל כאשר בודקים את ההיסטוריה באופן רחב וקר, מגלים סיפור אחר לגמרי: המנוע המרכזי של יצירת עושר לאורך זמן לא היה זהב ולא אג"ח, אלא מניות.   אם נבדוק מי הם 10 האנשים העשי

בתקופה האחרונה ניתן לראות תופעה שנראית ממבט ראשון כסתירה: חברות רבות המזוהות עם מהפכת הבינה המלאכותית כדוגמת אורקל (ORCL), חוות ירידות משמעותיות במחירן, בעוד שטסלה ממשיכה לעלות ואף מגיעה לשיאים חדשים. מינוף מול טכנולוגיה עתידית כדי להבין את התופעה הזו, חשוב להבין שהשוק אינו מתייחס לכל “חברות ה- AI" כאל מקשה אחת. למעשה, מדובר בשני מודלים עסקיים שונים מאוד, שכל אחד מהם מושפע מכוחות אחרים לחלוטין.   בינה מלאכותית של תשתיות מול בינה מלאכותית של פלטפורמה עתידית ההבדל המרכזי הוא ב