הסכם עם איראן נחוץ כדי להציל את שוק האג"ח האמריקאי! התיאוריה שמאחורי פגישת הפד החשובה ביותר של השנה – הערב (רביעי)

בשבועות האחרונים התמקדו הכותרות במלחמה בין ארצות הברית לאיראן, במחירי הנפט ובתנודתיות בשווקים. אולם לפי התיאוריה המוצגת כאן, הסיפור האמיתי אינו המלחמה עצמה אלא השפעתה על שוק האג"ח האמריקאי, על הריבית ועל יכולתה של ארצות הברית להתמודד עם החוב הממשלתי העצום.

ההסכם בין ארצות הברית לאיראן אינו רק אירוע גיאופוליטי. הוא הכרחי ועשוי להיות חוליה מרכזית בתוכנית כלכלית רחבה הרבה יותר, שמטרתה לאפשר הורדת ריבית, לתמוך בצמיחה הכלכלית, לאפשר מיחזור של שמונה טריליון דולר חוב ולמנוע משבר עמוק בשוק האג"ח האמריקאי.

מדוע פגישת הפד היום חשובה יותר מהחלטת הריבית עצמה?

השוק כבר מתמחר כמעט בוודאות מצב שבו הריבית לא תשתנה. לפי הסתברויות השוק, הסיכוי להותרת הריבית ללא שינוי עומד על כ־99%. לכן, החלטת הריבית עצמה אינה החדשות החשובות. הריבית של הפד לא תשתנה היום בערב (21:30 שעון ישראל).

מה שבאמת מעניין את המשקיעים הוא המסר של יו"ר הפדרל ריזרב החדש, קווין וורש. כל מילה שלו עשויה להשפיע על ציפיות השוק לגבי הריבית בעתיד, על שוק האג"ח, על שוק המניות ואפילו על מחירי הזהב והביטקוין.

למעשה, השווקים אינם מחכים למה שהפד יעשה עכשיו, אלא למה שהוא ירמוז בנאומו שיעשה בחודשים הקרובים.

האתגר הגדול של ארצות הברית: החוב הלאומי

כדי להבין את התיאוריה הזו, צריך להבין תחילה את בעיית החוב האמריקאי.

ממשלת ארצות הברית צריכה למחזר או למכור מחדש כ־8 טריליון דולר של אג"ח במהלך 12 החודשים הקרובים. מדובר בסכום עצום שמחייב מציאת קונים חדשים לאג"ח הממשלתיות.

בעבר, משקיעים זרים ובנקים מרכזיים ברחבי העולם היו קונים כמויות גדולות של אג"ח אמריקאיות. אולם בשנים האחרונות חלק מהמדינות הגדולות כמו סין ויפן מפחיתות את החשיפה שלהן לאג"ח אמריקאיות ומגדילות את אחזקות הזהב שלהן. במקביל, חלק גדול מהביקוש הנוכחי מגיע מקרנות גידור ממונפות, שעלולות להיאלץ למכור במהירות במקרה של עליית הריבית ולחץ פיננסי.

לכן השאלה המרכזית היא: מי יקנה את כל האג"ח האלה שארה"ב אמורה להנפיק? 

התוכנית המיוחסת ליו"ר הפד החדש - קווין וורש

לפי התיאוריה הזו, קיימת תוכנית שנועדה לפתור את הבעיה בלי להפעיל תוכנית הדפסת כסף גלויה ומסיבית כפי שקרה בקורונה.

השלב הראשון הוא הורדת הריבית הקצרה (כמו הריבית המשולמת על פקדונות לשנתיים או הריבית של אג"ח לשנתיים), למעשה הריבית עליה אחראי הפד. הורדת הריבית מקטינה את עלויות המימון ומעודדת צמיחה כלכלית. זה גם תואם את רצונו של הנשיא טראמפ להציג כלכלה חזקה לקראת בחירות האמצע.

השלב השני הוא המשך צמצום המאזן של הפדרל ריזרב. לכאורה מדובר במדיניות מצמצמת, משום שהפד מחזיק פחות אג"ח. אולם יש כאן מטרה נוספת: יצירת עקום תשואות תלול יותר, ז"א הבדל גדול יותר בין הריבית של אג"ח עם פדיון בטווח הקצר (לדוגמה לשנתיים) לאלו עם פדיון בטווח הארוך (30 שנה).

מהו עקום תשואות ולמה הוא חשוב?

עקום התשואות מתאר את הפרשי הריבית על אג"ח לטווחים שונים.

במצב בריא, הריבית על אג"ח ארוכות טווח גבוהה יותר מהריבית על אג"ח קצרות טווח. הפער הזה מאפשר לבנקים ללוות כסף בזול לטווח קצר ולהלוות אותו בריבית גבוהה יותר לטווח ארוך.

זהו אחד ממקורות הרווח המרכזיים של המערכת הבנקאית.

לכן, כדי שהתוכנית תעבוד, הריבית בטווח הקרוב צריכה לרדת בעוד שהתשואות הארוכות יישארו גבוהות יחסית. 

ביטול מגבלות על הבנקים

החלק החשוב ביותר בתוכנית הוא הקלה רגולטורית על הבנקים.

מאז משבר 2008 קיימת רגולציה בשם Supplemental Leverage Ratio (SLR), שמגבילה את היקף הנכסים שבנקים יכולים להחזיק או ההלוואות שהם יכולים לתת ביחס להונם. גם אג"ח ממשלתיות נכללות בחישוב זה.

במהלך משבר הקורונה העניק הפד פטור זמני מהחישוב הזה. התוצאה הייתה שהבנקים רכשו כמויות גדולות של אג"ח והמערכת הפיננסית פעלה בצורה חלקה יותר. כאשר הפטור הסתיים ב־2021, הבנקים צמצמו אחזקות באג"ח ושוק האג"ח הפך פחות יציב.

לדעתי, וורש עשוי להחזיר את ההקלה הזו באופן קבוע או חלקי.

למעשה נראה הדפסת כסף בלי לקרוא לזה הדפסת כסף

אם הבנקים יקבלו הקלה רגולטורית ויוכלו לרכוש הרבה יותר אג"ח ממשלתיות באמצעות מינוף (ללא צורך בהון עצמי כמעט), הם למעשה יספגו חלק גדול מהאג"ח שהפד ירצה למכור.

בפועל, התוצאה עשויה להיות דומה מאוד להרחבה כמותית (QE): יותר כסף במערכת ויותר ביקוש לאג"ח. ההבדל הוא שהרכישות יבוצעו דרך הבנקים המסחריים ולא ישירות על ידי הפדרל ריזרב.

זו למעשה "הדפסת כסף בלי לקרוא לזה הדפסת כסף - בדלת האחורית".

תפקיד הבינה המלאכותית בתוכנית

אחד החלקים המעניינים ביותר הוא השילוב של בינה מלאכותית בתמונה הכלכלית.

לפי וורש, בינה מלאכותית עשויה להיות כוח דיס־אינפלציוני משמעותי. הרעיון הוא שעובדים ועסקים יהפכו לפרודוקטיביים יותר, ולכן ניתן יהיה לייצר יותר מוצרים ושירותים בעלות נמוכה יותר, דבר שיגרום להורדת מחירים.

אם זה יקרה, ניתן יהיה ליהנות מצמיחה כלכלית מהירה יותר מבלי ליצור אינפלציה חריגה.

בתרחיש כזה, החוב יכול להפוך לנוח יותר לניהול, והריבית יכולה לרדת בלי ליצור לחץ אינפלציוני חריף.

אז למה המלחמה עם איראן שיבשה את התוכנית?

כל התוכנית הזו תלויה בדבר אחד: ירידת מחירים ובמיוחד ירידה במחירי האנרגיה שמשפיעה על רוב המוצרים והשירותים.

כאשר פרץ העימות עם איראן ונתיב השיט במצר הורמוז נסגר, מחירי הנפט זינקו. מאחר שכ־20% מאספקת הנפט העולמית עוברת דרך המצר, כל הפרעה בו מעלה את החשש ממחסור באנרגיה.

נפט יקר יותר מוביל לאינפלציה גבוהה יותר. אינפלציה גבוהה יותר מקשה על הפד להוריד ריבית. ברגע שהריבית אינה יורדת, עקום התשואות אינו נעשה תלול מספיק, וכל המנגנון שעליו מבוססת התוכנית מתחיל לקרוס.

מדוע ההסכם עם איראן כל כך חשוב?

הסכם עם איראן אינו רק עניין בטחוני.

ארה״ב השתמשה ברזרבות הנפט שלה כדי למתן את עליית מחירי האנרגיה אך הרזרבות הגיעו לרמה נמוכה מאוד, דבר שאילץ אותה לוותר ולהגיע להסכם.

פתיחה מחדש של מצר הורמוז מאפשרת מכירת נפט ע״י ארצות המפרץ, מפחיתה את מחירי הנפט, מורידה את הלחץ האינפלציוני, מאפשרת לפד להיות גמיש יותר במדיניותו ומגדילה את הסיכוי להורדות ריבית בעתיד.

במילים אחרות, ההסכם נתפס כחלק חיוני בפאזל הכלכלי כולו.

שני התרחישים האפשריים

בתרחיש הראשון, וורש מאותת בנאומו שהאינפלציה היא זמנית בגלל עליית מחירי האנרגיה, שהפד מוכן להקל במדיניותו בהמשך השנה. השווקים יפרשו זאת כהזרמת נזילות עתידית. במצב כזה, מניות, ביטקוין, זהב ונכסי סיכון אחרים עשויים להנות מעליות.

בתרחיש השני, וורש ידגיש שהאינפלציה עדיין מהווה סיכון משמעותי ויאמץ גישה ניצית יותר. במקרה כזה, השוק עלול להסיק שהריבית תישאר גבוהה לאורך זמן, מה שעלול להפעיל לחץ לירידות על מניות ועל נכסי הסיכון בכלל.

אחרי מה אנחנו כמשקיעים צריכים לעקוב?

מציע לעקוב אחר שלושה דברים מרכזיים:

ראשית, השפה שבה משתמש וורש כאשר הוא מדבר על אינפלציה. אם הוא ירמוז שהאינפלציה זמנית, השוק צפוי להגיב בחיוב. אם ידגיש שהיא מתמשכת, זו תהיה אזהרה לשווקים.

שנית, כל התייחסות לשוק האג"ח הוא רמז לכך שהפד מוכן להתערב בשוק האג"ח וייתפס כאיתות חיובי להגדלת הנזילות .

שלישית, תגובת הדולר. דולר חלש יותר עשוי להעיד שהשווקים מתמחרים הקלה מוניטרית עתידית (טוב למניות ולנכסי סיכון), בעוד דולר חזק יותר עשוי להצביע על תנאים פיננסיים הדוקים יותר (לחץ על שוק המניות).

לסיכום

אנחנו מציגים כאן תיאוריה מורכבת ושאפתנית שלפיה העתיד הקרוב של השווקים תלוי בשילוב בין גיאופוליטיקה, ריבית, שוק האג"ח ובינה מלאכותית. לפי גישה זו, ההסכם עם איראן, שאמור להחתם ביום שישי בשווייץ, עשוי להיות הרבה יותר מאירוע מדיני - הוא עשוי להיות תנאי הכרחי ליישום אסטרטגיה כלכלית שמטרתה להוריד ריבית, לתמוך בצמיחה ולאפשר לארצות הברית למחזר שמונה טריליון דולר כדי להתמודד עם החוב העצום שלה.

עליות במחירי הדלק וכתוצאה מכך עליה באינפלציה, הייתה גורמת לעליה בריבית, לאי יכולת למחזר את החוב הממשלתי ואולי למשבר בשוק האג"ח האמריקאי.

חשוב לזכור שמדובר בפרשנות ובהשערות, ולא בעובדות מוכחות או במדיניות רשמית של הפדרל ריזרב. אולם גם אם חלק מההנחות יתבררו כשגויות, הדגש הוא על נקודה חשובה: כיום שוקי ההון מושפעים לא רק מנתונים כלכליים, אלא גם מהצפי והקשר ההדוק בין גורמים שונים כמו אנרגיה, גיאופוליטיקה ובינה מלאכותית, והחוב הממשלתי מקטין את קשת אפשרויות הממשל לפעול.

המניות המדווחות השבוע

ראו את החברות החשובות המדווחות השבוע בטבלה למטה.

החברות המדווחות השבוע

השקעות מוצלחות לכולן/ם!

תוכלו להירשם לבלוג זה חינם כאן ולהתחיל לקבל במייל מאמרים הדנים בתחום ההשקעות.

תוכלו גם לעקוב אחרינו בטוויטר כאן, שם אנחנו מפרסמים עדכונים קצרים יותר.

שימו לב שבמאמר זה אנחנו משתפים אתכם בתחזיותינו, דעותינו ושיקולינו לצורכי מידע, אך אין זה יעוץ או הכוונה כיצד לפעול ו/או לנהל את השקעותיכם ויתכן ואנו משקיעים בחלק או בכל החברות המוזכרות במאמר. על כל אחד ואחת לבצע את בדיקותיו/ה ולהסיק מסקנות בהתאם להעדפותיו/ה.

המנוי לתיק הפרמיום, תיק הצמיחה ותיק ה- AI הוא מנוי לשנה. כברירת מחדל המנוי מתחדש אוטומטית כל שנה. תוכלו לסיים את המנוי שלכם בכל עת דרך הפרופיל שלכם/ן (בחרו מהתפריט "המנוי שלי", בחרו בסוג המינוי ו"ביטול מנוי") באתר זה. אין החזר כספי לאחר הרישום וחשיפת המידע, לכן בדקו טוב שאתם נרשמים ומשלמים על השירות המבוקש. אם אתם מקבלים את המאמרים גם בהודעות ווטסאפ, תוכלו גם לשלוח הודעת "בקשה להפסקת מנוי פרימיום או צמיחה" או להפסקת השליחה בווטסאפ בלבד.