כולם מדברים על הריבית אך הכסף הגדול מסתכל בכלל על הנזילות בשוק

בכל פעם שמתקרבת ישיבת הריבית של הבנק המרכזי בארצות הברית (הפד), הכותרות חוזרות על עצמן.

"האם הפד יוריד ריבית?"

"האם הריבית תישאר ללא שינוי?"

"מה יגיד יו"ר הפד במסיבת העיתונאים?"

אין ספק שהחלטת הריבית חשובה. היא משפיעה על עלויות המימון של משקי הבית, החברות והממשל. אבל אם בוחנים את ההיסטוריה של השווקים, מתברר שפעמים רבות המשתנה החשוב באמת לשווקים ולהשקעותינו היה אחר לחלוטין.

לא הריבית אלא הנזילות.

כלומר, כמה כסף זמין זורם למערכת הפיננסית וכמה אשראי הבנקים מסוגלים להעמיד לעסקים ולאנשים פרטיים.

במקרים רבים, דווקא השינויים בנזילות הם שדחפו את שוקי המניות, האג"ח, הנדל"ן ואפילו את שוק הקריפטו הרבה יותר מהחלטת ריבית בודדת.

ריבית היא מחיר הכסף. נזילות היא כמות הכסף.

רבים נוטים לבלבל בין שני המושגים.

הריבית היא המחיר שמשלמים כדי ללוות כסף.

הנזילות היא כמות הכסף והאשראי שזמינים במערכת.

אפשר בהחלט לחיות בעולם של ריבית גבוהה יחסית, אבל עם שפע של אשראי ונזילות. באותה מידה אפשר למצוא את עצמנו בסביבה של ריבית נמוכה, אך עם תנאי אשראי נוקשים ומחסור בכסף זמין.

לכן, משקיעים שמסתכלים רק על הריבית עלולים להחמיץ חלק משמעותי מהתמונה.

למה השווקים אוהבים נזילות?

בסופו של דבר, כמעט כל נכס פיננסי מתחרה על אותו "מאגר" של כסף.

כאשר יש יותר כסף פנוי, קל יותר לרכוש מניות, אג"ח, נדל"ן ונכסים אחרים. חברות מצליחות לגייס הון בקלות רבה יותר, הבנקים מעניקים יותר אשראי, והמשקיעים נוטים לקחת יותר סיכון.

כאשר הנזילות מצטמצמת, קורה בדרך כלל ההפך. הכסף הופך ליקר יותר, האשראי מצטמצם והמשקיעים נעשים זהירים יותר.

זו אחת הסיבות לכך שלעתים שוקי המניות ממשיכים לעלות גם כאשר הריבית אינה יורדת, ולהפך.

הקורונה הייתה שיעור חשוב למשקיעים

אחד האירועים שהמחישו זאת בצורה הברורה ביותר היה משבר הקורונה.

הפד לא הסתפק בהורדת ריבית. הוא הפעיל שורה ארוכה של צעדים שנועדו להזרים נזילות למערכת הפיננסית ולמנוע משבר אשראי.

הוא רכש אג"ח בהיקפים עצומים, פתח תוכניות אשראי מיוחדות מגובות בביטחונות של הפד, תמך בתפקוד השווקים והבטיח שהמערכת הפיננסית תמשיך לפעול בצורה סדירה.

התוצאה הייתה התאוששות מהירה מאוד של השווקים, עוד כשכולם היו סגורים בבתים ולפני שהכלכלה עצמה חזרה לפעילות מלאה.

הלקח היה ברור: לעיתים כמות הכסף חשובה לא פחות ממחיר הכסף.

יש הרבה דרכים להזרים כסף – ולא כולן נקראות  QE

כאשר שומעים את הביטוי "הדפסת כסף", רבים חושבים מיד על הקלה כמותית (Quantitative Easing – QE).

אבל בפועל, לבנק המרכזי ולרגולטורים יש ארגז כלים רחב הרבה יותר.

אפשר להאט או לעצור את צמצום המאזן (QT - Quantitative Tightening) , לאפשר לבנקים גמישות גדולה יותר במתן אשראי ע"י הקלות רגולטוריות, להפעיל תוכניות למתן הלוואות מגובות בביטחונות של הבנקים ועוד, בעת לחץ בשווקים, או לבצע התאמות רגולטוריות שמפחיתות חסמים במערכת הפיננסית.

רוב הצעדים האלו שקולים ל"הדפסת כסף", אך גם אם לא, כל אחד מהם עשוי להקל על זרימת האשראי ולהרחיב את הנזילות בפועל.

האם הריבית בכלל תהיה הסיפור הגדול של ספטמבר הקרוב?

כיום מרבית המשקיעים מתמקדים בשאלה האם הפד יוריד את הריבית, ישאיר אותה ללא שינוי או יפתיע במהלך אחר.

אבל ייתכן שהשאלה החשובה יותר היא האם נראה שינוי בגישה הכוללת של הבנק המרכזי.

אם הפד יאותת שהוא מרגיש בנוח עם תנאים פיננסיים מעט מקלים, או אם נראה צעדים שיגדילו את הנזילות במערכת, ייתכן שהשווקים יגיבו לכך בעוצמה גם ללא הפחתת ריבית משמעותית.

למה זה חשוב במיוחד עכשיו?

ארצות הברית ניצבת כיום בצומת מורכב.

מצד אחד, האינפלציה עדיין נמצאת במרכז תשומת הלב של הפד. מצד שני, יש רצון להימנע מהאטה חדה מדי בפעילות הכלכלית.

במקביל, הממשלה צריכה לממן גירעון גדול והמשק ממשיך להזדקק לאשראי בהיקפים משמעותיים.

במצב כזה, כל שינוי שיקל על זרימת הכסף במערכת עשוי להשפיע לא רק על הכלכלה, אלא גם על שוקי ההון.

האם שיקולים פוליטיים ישפיעו?

לקראת בחירות האמצע בארצות הברית בנובמבר צפויים להישמע קולות רבים שינסו לקשור בין החלטות הפד לבין המערכת הפוליטית.

חשוב לזכור שהפד הוא מוסד עצמאי, ומטרתו הרשמית היא לשמור על יציבות מחירים ותעסוקה מלאה. למרות שטראמפ מינה את הנגיד הנוכחי, אין ראיות לכך שהוא מקבל החלטות כדי לסייע למפלגה או למועמד מסוים.

עם זאת, אי אפשר להתעלם מכך שהחלטות מוניטריות משפיעות על הכלכלה ועל השווקים, ולכן גם על האווירה הציבורית. אם התנאים הכלכליים יצדיקו הקלה במדיניות, ייתכן שחלק מהציבור יפרש אותה גם דרך עדשה פוליטית, גם אם זו אינה הסיבה להחלטה.

מה המשמעות למשקיעים?

אם אכן נראה בחודשים הקרובים מעבר הדרגתי למדיניות מרחיבה יותר (ז"א, הזרמת נזילות לשוק), ייתכן שהנהנים הראשונים יהיו נכסי הסיכון כמו מניות טכנולוגיה וקריפטו.

חברות צמיחה, מניות טכנולוגיה, סקטור השבבים, חברות בינה מלאכותית ואף חלק משוק הקריפטו נוטים להגיב בחיוב כאשר התנאים הפיננסיים נעשים נוחים יותר.

לעומת זאת, אם האינפלציה תחזור להפתיע כלפי מעלה ותאלץ את הפד לשמור על מדיניות נוקשה, השווקים עלולים להמשיך להיות תנודתיים.

לכן, משקיעים צריכים להסתכל לא רק על כותרת החלטת הריבית, אלא גם על המסרים של הפד, על מצב הנזילות ועל קצב זרימת האשראי במערכת.

לסיכום

בכל מחזור כלכלי יש נתון אחד שתופס את כל תשומת הלב. בשנים האחרונות זה היה שיעור הריבית.

אבל ככל שאני בוחן את התנהגות השווקים, אני משתכנע יותר ויותר שהמשתנה החשוב באמת הוא הנזילות.

כסף הוא הדלק של המערכת הפיננסית. כאשר יש ממנו יותר, קל יותר לכלכלה לצמוח, לחברות להשקיע ולמשקיעים לקחת סיכון. כאשר הוא מתמעט, גם החברות הטובות ביותר מתקשות לשמור על קצב הצמיחה.

לכן, בחודשים הקרובים נמשיך לעקוב אחרי החלטות הריבית, אך לא פחות מכך אחרי כל סימן שירמז על שינוי במדיניות הנזילות. אם יתברר שאנחנו מתקרבים למחזור חדש של תנאים פיננסיים מקלים יותר, ייתכן שהשפעתו על השווקים תהיה גדולה בהרבה מהפחתת ריבית של רבע אחוז.

בסופו של דבר, השאלה החשובה ביותר אינה אם הריבית תרד בספטמבר. השאלה היא האם ברז הנזילות (הכסף) ייפתח מחדש. ניראה לי שהמוטיבציה לעשות זאת תתגבר ככל שניתקרב לבחירות האמצע בנובמבר.

במאמר שיתפרסם בשבועות הקרובים נעסוק בשאלה "מי באמת שולט בכמות הכסף". נסביר כיצד הפד, משרד האוצר האמריקאי, הבנקים המסחריים ושוק האג"ח משפיעים יחד על הנזילות ועל השווקים. בארץ התמונה דומה מאוד למרות שכאן הבנק המרכזי כבר החל בהורדות ריבית בשל האינפלציה הנמוכה (1.8%).

זו זווית שרוב המשקיעים כמעט ואינם מכירים, למרות שהיא עשויה להיות חשובה לא פחות מהחלטות הריבית עצמן.

למה הירידות במניות ה- AI בימים האחרונים?

הירידות האחרונות במניות ה-AI, ובמיוחד במניות השבבים, נובעות משילוב של מימוש רווחים לאחר העליות החדות בחודשים האחרונים, חשש מהאטה זמנית בביקושים לציוד AI, ועלייה באי-הוודאות סביב המכסים ומדיניות הסחר.

הלחץ הורגש במיוחד בקוריאה הדרומית, שם מניות השבבים המובילות רשמו ירידות חדות בעקבות מימושים של משקיעים זרים וחשש מפגיעה בשרשרת האספקה וביצוא לשווקים המרכזיים מקוריאה. מאחר שקוריאה היא אחת מספקיות הזיכרון והשבבים החשובות בעולם, הירידות בה הקרינו במהירות גם על מניות השבבים בארה”ב, והובילו לגל ירידות רחב יותר בכל מגזר ה-AI.

נכון לעכשיו, לא מדובר בשינוי כיוון ארוך טווח.

הירידות אמנם מורגשות, אך הן מגיעות לאחר תקופה שבה מניות ה-AI והשבבים עלו בעשרות ואף במאות אחוזים. במצב כזה, תיקונים של 5%–15% הם תופעה רגילה ואפילו בריאה.

מה שחשוב יותר הוא האם משתנים הגורמים הבסיסיים:

* הביקוש לתשתיות AI עדיין גבוה מאוד.

* ההשקעות של חברות הענן הגדולות במרכזי נתונים ובמאיצי AI נמשכות.

* התחזיות לרווחי חברות השבבים המובילות עדיין נותרו חזקות ברובן.

לעומת זאת, אם נראה בדוחות בשבועות הקרובים שילוב של הורדות תחזיות מצד יצרניות השבבים, קיצוץ בהוצאות ההון של ענקיות הטכנולוגיה, או שינוי במדיניות המוניטרית שיפגע משמעותית בסקטור הצמיחה – זו כבר תהיה אינדיקציה משמעותית יותר לכך שמתחיל שינוי מגמה. אנחנו כלל לא שם עדיין.

לכן, בשלב זה אני רואה את המהלך בעיקר כתיקון בתוך מגמת עלייה, ולא כהוכחה לכך שהמגמה השורית במניות ה-AI הסתיימה. כמו תמיד, עונת הדוחות הקרובה תהיה מבחן חשוב: אם החברות ימשיכו להציג צמיחה חזקה ולשמור על התחזיות, סביר שהסקטור יוכל לחזור ולהוביל את השוק.

המניות המדווחות השבוע

ראו את החברות החשובות המדווחות השבוע בטבלה למטה.

החברות המדווחות השבוע

השקעות מוצלחות לכולן/ם!

תוכלו להירשם לבלוג זה חינם כאן ולהתחיל לקבל במייל מאמרים הדנים בתחום ההשקעות.

תוכלו גם לעקוב אחרינו בטוויטר כאן, שם אנחנו מפרסמים עדכונים קצרים יותר.

שימו לב שבמאמר זה אנחנו משתפים אתכם בתחזיותינו, דעותינו ושיקולינו לצורכי מידע, אך אין זה יעוץ או הכוונה כיצד לפעול ו/או לנהל את השקעותיכם ויתכן ואנו משקיעים בחלק או בכל החברות המוזכרות במאמר. על כל אחד ואחת לבצע את בדיקותיו/ה ולהסיק מסקנות בהתאם להעדפותיו/ה.

המנוי לתיק הפרמיום, תיק הצמיחה ותיק ה- AI הוא מנוי לשנה. כברירת מחדל המנוי מתחדש אוטומטית כל שנה. תוכלו לסיים את המנוי שלכם בכל עת דרך הפרופיל שלכם/ן (בחרו מהתפריט "המנוי שלי", בחרו בסוג המינוי ו"ביטול מנוי") באתר זה. אין החזר כספי לאחר הרישום וחשיפת המידע, לכן בדקו טוב שאתם נרשמים ומשלמים על השירות המבוקש. אם אתם מקבלים את המאמרים גם בהודעות ווטסאפ, תוכלו גם לשלוח הודעת "בקשה להפסקת מנוי פרימיום או צמיחה" או להפסקת השליחה בווטסאפ בלבד.