כיצד תתפתח מלחמת ארה"ב-ישראל-איראן? העימות בין ישראל לאיראן כבר איננו רק אירוע ביטחוני אזורי, אלא זעזוע מקרו־כלכלי עולמי. בימים האחרונים נרשמה החרפה נוספת: לפי דיווחי Reuters ו־AP, המלחמה התרחבה לפגיעות הדדיות בתשתיות אנרגיה, כולל שדה הגז South Pars באיראן ומתקני אנרגיה במפרץ, תוך איום מתמשך על התנועה במצרי הורמוז. במקביל, איראן ממשיכה לשגר טילים לעבר ישראל, וישראל מרחיבה את פעילותה גם מול שלוחות איראניות בזירה הלבנונית. המשמעות הכלכלית ברורה: מעבר ממלחמה “גיאו־פוליטית” למלחמ

לפני כשנה, סבב המכסים שהטיל הנשיא טראמפ הוביל לאחת מנפילות השוק החדות ביותר מאז משבר הקורונה. מדד S&P 500 והנאסד״ק צנחו בכ־20% בתוך שבועות ספורים, והחשש ממלחמת סחר גלובלית טלטל את וול סטריט. כעת, בפסיקה דרמטית ברוב של 6 נגד 3, בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי טראמפ חרג מסמכותו כאשר השתמש בחוק חירום כלכלי כדי להטיל מכסים גורפים. אבל בניגוד לכותרות, לא מדובר בסוף הסיפור אלא בשינוי צורה. המשמעות למשקיעים רחבה בהרבה: המלחמה לא נגמרה, היא פשוט עברה ממכסים כלליים למכסים ממוקדים, ובעי

בעשור האחרון חברות התוכנה הגדולות נהנו ממודל עסקי כמעט מושלם: פיתוח קוד, מנויים, רווחיות גבוהה ושולי רווח חסרי תקדים. אך עידן הבינה המלאכותית שינה את חוקי המשחק. פתאום, כדי להישאר רלוונטיות, אותן חברות “קלות משקל” בהשקעות הון (CAPEX), חייבות להפוך לשחקניות תשתית כבדות – להשקיע עשרות ואף מאות מיליארדי דולרים במרכזי נתונים, שבבים ושרשראות אספקה של חומרה ל- AI. זהו מעבר דרמטי: מחברות תוכנה עם CAPEX נמוך לחברות שמנהלות פרויקטי תשתית בקנה מידה עצום כשהמשקיעים לא בטוחים שתהיה תמורה