סדרת משברים ובמיוחד המשבר ביפן הם פצצה פיננסית שמאיימת על הכלכלה העולמית

סדרה של משברים

בשבועות האחרונים מצטברת עננה כבדה מעל שוקי ההון העולמיים. לא מדובר באירוע בודד או בנתון מקרו חריג אחד, אלא בצירוף נדיר ומסוכן של מתחים כלכליים, גיאו-פוליטיים ופוליטיים – שכל אחד מהם לבדו יכול לערער את אמון השווקים, אך יחד הם מייצרים פוטנציאל ממשי לתיקון חד בהיקף של 20%–30% בשוקי ההון, ואולי אף למשבר עמוק יותר אם אחד מהם יצא מכלל שליטה.

ברקע עומד משבר החוב של יפן, הכלכלה השלישית בגודלה בעולם: עליית הריבית שם, צלילת היין והאפשרות לבריחת הון גלובלית משוק האג”ח היפני עלולות להצית תגובת שרשרת בשווקי המט”ח והאשראי הבינלאומיים. במקביל, ארצות הברית ניצבת בפני משברים פוטנציאלים:

• איום של דונלד טראמפ להטיל מכסים של 100% על קנדה במקרה ותחתום הסכם סחר חופשי עם סין;

• הסלמה במשבר עם אירופה סביב סוגיית גרינלנד;

• שיתוק אפשרי של הממשל הפדרלי כתוצאה ממדיניות הגירה אגרסיבית שמעוררת מחאה פנימית חריפה ואף הפגנות אלימות מצד המתנגדים לה.

לכל אלו מתווספת חזית ביטחונית נפיצה במיוחד – האפשרות לתקיפה אמריקאית באיראן וסגירת מייצריי הורמוז – תרחיש שיכול להקפיץ את מחירי האנרגיה, לערער את היציבות במזרח התיכון ולהכניס את השווקים למצב של “Risk-Off” (בריחה מנכסי סיכון כמו מניות וקריפטו) חריף. במציאות כזו, שוק ההון מתפקד כמד לחץ: כל טעות מדינית, כל ציוץ או החלטה לא מחושבת, עלולים לשמש כטריגר לגל מכירות.

שמו לב שהשבוע גם מדווחות חברות כמו טסלה, מטא, מיקרוסופט, אפל וחברות חשובות אחרות. בנוסף, מחר, יום רביעי, יפרסם הפד את החלטת הריבית. אירועים אלו יכולים להשפיע מאוד על כיוון השווקים.

אז מה הסכנה האמיתית?

הסכנה האמיתית אינה בכך שכל המשברים הללו יתממשו במלוא עוצמתם, אלא בכך שאחד מהם – יפן, איראן או גרינלנד  – יחרוג משליטה וידליק את הפתיל שכבר קיים שם. עבור משקיעים, זו תקופה שבה אופטימיות עיוורת עלולה להיות מסוכנת ממש כמו פאניקה, והיכולת להבחין בין תנודתיות רגילה לבין תחילתו של תיקון מערכתי הופכת לקריטית.

האם בחירות האמצע ימנעו משבר?

לצד מכלול הסיכונים המאיימים על היציבות הכלכלית, שחלקם יש להגיד, ביוזמת הממשל בוושיגטון, יש להביא בחשבון גם שיקול פוליטי מרכזי: ממשל טראמפ יעשה כל שביכולתו למנוע משבר פיננסי משמעותי לפני בחירות האמצע לקונגרס בנובמבר 2026. טראמפ ביסס את מעמדו הציבורי על עוצמת הכלכלה ועל ביצועי שוק ההון, ומשבר של עשרות אחוזים במדדים יפגע ישירות בלגיטימציה הפוליטית שלו. לכן סביר שנראה ניסיונות לרסן עימותים מסחריים, לדחות צעדים קיצוניים כמו מכסים חריפים וגם הורדות ריבית, הזרמת נזילות לשווקים וניסיונות להעביר מסרים מרגיעים – במקרה הצורך – במטרה לשמר יציבות לפחות בטווח הקצר.

עם זאת, גם מאמץ פוליטי נחוש אינו מבטיח שליטה מלאה במציאות. חלק מהאיומים הנוכחיים – ובראשם משבר החוב ביפן, מתיחות גיאו־פוליטית מול איראן ואירופה, ומתחים פנימיים בארצות הברית סביב מדיניות ההגירה – אינם תלויים רק בהחלטות הבית הלבן. די באירוע חריג אחד שייצא משליטה כדי להצית תגובת שרשרת של חוסר אמון ומכירות בשווקים הגלובליים. במובן זה, הכוונה לייצב את המערכת ברורה, אך היכולת למנוע לחלוטין תיקון חד של 20%–30% מוגבלת, והשווקים נותרים רגישים במיוחד לכל טעות מדינית או זעזוע חיצוני.

ראשת הממשלה החדשה של יפן - סנאֶה טאקאיצ’י (Sanae Takaichi)

משבר החוב ביפן

כאמור, משבר החוב ביפן נראה לי המסוכן ביותר לשווקים בעת הנוכחית. יפן, הכלכלה השלישית בגודלה בעולם, ניצבת כיום בפני אחד האתגרים הכלכליים המסוכנים בתולדותיה. שילוב של חוב ממשלתי עצום, הזדקנות אוכלוסייה, שנים של ריבית אפסית והיחלשות חדה של הין היפני – יוצרים סיכון מערכתי שיכול לזעזע את השווקים הגלובליים.

הבעיה אינה מקומית בלבד. יפן מחזיקה טריליוני דולרים בנכסים זרים, ובראשם אג”ח אמריקאיות. כל טלטלה פנימית ביפן עלולה להפוך במהירות למשבר אמריקאי ובינלאומי.

שורשי המשבר: ריבית אפס וחוב בלתי נתפס

במשך יותר מ־30 שנה ניסתה יפן להילחם בדפלציה (ירידת מחירים) באמצעות מדיניות מוניטרית קיצונית:

• ריבית אפסית ואף שלילית

• רכישות מאסיביות של אג”ח ממשלתיות

• הדפסת כסף בהיקף חסר תקדים

כתוצאה מכך, החוב הממשלתי של יפן הגיע לכ־260% מהתמ”ג – הגבוה בעולם המפותח. כל עלייה קטנה בריבית מאיימת להפוך את החזר החוב לבלתי אפשרי.

לאחרונה, הבנק המרכזי של יפן החל לסטות בהדרגה ממדיניות הריבית האפסית. זהו מהלך מסוכן שחייב להיעשות בזהירות רבה:

מצד אחד – הוא נדרש כדי לבלום את קריסת המטבע היפני – הין.

מצד שני – הוא עלול להצית משבר חוב פנימי.

קריסת הין והאפקט הגלובלי

לאחרונה הין היפני נחלש בצורה חדה מול הדולר. המשמעות היא:

• היבוא מתייקר וגורם לאינפלציה ביפן

• משקיעים מאבדים אמון במטבע היפני

• עלייה בלחץ להעלות ריבית כדי לחזק את המטבע

• מכירת נכסים זרים ע"י הממשלה כדי לייצב את הין ואת הכלכלה המקומית

וכאן טמון הסיכון האמיתי לעולם:

יפן היא אחד המחזיקים הגדולים ביותר של אג”ח אמריקאיות. אם היא תיאלץ למכור חלק מהן:

• מחירי האג"ח יפלו ותשואות האג”ח בארה”ב יזנקו (כזכור, הריבית קשורה למחירי האג"ח בקשר הפוך. כשמחירי האג"ח יורדים הריבית עולה ולהפך)

• הדולר יתחזק – בשל עליית הריבית (כשהריבית עולה המטבע מתחזק בשל זרימת כספים לפיקדונות באותו מטבע)

• שוק המניות ייפגע בגלל עליית הריבית ומכירות שיתבצעו ע"י משקיעים שלקחו הלוואות ביניים ונאלצים למכור כדי להחזיר הלוואות אלו

• עלויות האשראי בארה”ב יעלו – בגלל עליית הריבית

כלומר: משבר יפני עלול להפוך למשבר אמריקאי.

ה־Carry Trade: מוקש עולמי

שנים של ריבית אפסית ביפן יצרו תופעה עולמית:

משקיעים לוו כסף ביפן בזול והשקיעו במניות, אג”ח ונדל”ן בארה”ב ובאירופה. זה נקרא Carry Trade.

אם הריבית ביפן עולה או הין מתחזק יהיה על המשקיעים שלוו ביפן להחזיר הלוואות אלו כי הן מתייקרות. זה עלול להביא לכך שפוזיציות ענק ימכרו ויסגרו בבת אחת. זה ייצור לחץ מכירות בשווקים. זהו מנגנון שיכול להסביר נפילות חדות ומהירות בוול סטריט גם ללא אירוע אמריקאי פנימי.

למה ארה”ב פגיעה במיוחד?

הקשר בין יפן לארה”ב עמוק במיוחד:

יפן מחזיקה מעל טריליון דולר באג”ח אמריקאיות, קרנות פנסיה יפניות מושקעות במניות אמריקאיות ובנקים יפנים הם שחקנים מרכזיים בשוק האשראי הגלובלי.

פגיעה בכלכלה ביפן משמעותה:

• פחות ביקוש לאג”ח אמריקאיות

• ריבית גבוהה יותר בארה”ב כדי לשכנע משקיעים לקנות את האג"ח האמריקאי שהביקוש לו ירד

• לחץ על מניות טכנולוגיה וצמיחה שזקוקות למימון

• פגיעה בנזילות העולמית

בעולם שבו השוק האמריקאי מבוסס על השקעות וזרימת כספים מכל העולם – זהו איום אסטרטגי.

תרחיש קיצון: כדור שלג עולמי

זהו תרחיש אפשרי של החרפת המשבר:

1.        הין קורס

2.        הבנק המרכזי ביפן מעלה ריבית

3.        החוב היפני הופך לעצום ובלתי נשלט

4.        יפן מוכרת נכסים זרים כמו אג"ח אמריקאיות ומניות בשוק ההון כדי לממן את החוב

5.        שוקי האג”ח בארה”ב מזדעזעים

6.        מניות נופלות

7.        משבר אמון עולמי מתפתח

זהו לא תרחיש דמיוני. כך בדיוק התחילו משברי 2008 ו־1997 (משבר אסיה).

המדיניות המסוכנת של ראשת הממשלה החדשה של יפן

ראשת הממשלה החדשה של יפן היא סנאֶה טאקאיצ’י (Sanae Takaichi), והיא הכריזה על הורדות מיסים, הגדלת התקציב ובחירות בזק ב־8 בפברואר 2026, כדי לקבל אישור/גיבוי למדיניותה מציבור הבוחרים.

מה טאקאיצ’י מציעה שמלחיץ את השווקים:

1. קיצוץ/השעיית מס צריכה על מזון (8%) – בלי מקור מימון ברור

   השווקים קוראים לזה “קיצוץ מסים לא ממומן”, כלומר: או שמקצצים הוצאות (פוליטית קשה), או שמגדילים גירעון וחוב דרך הנפקת אג״ח כדי לממן זאת. וזה מה שהיא עושה ומלחיץ את המשקיעים: עוד חוב.

2. פלטפורמה של “צמיחה ממומנת ע"י חוב”

   מעבר לקיצוץ המס, טאקאיצ’י מדברת על הגדלת הוצאות/תמריצים כדי “להחזיר צמיחה ואינפלציה”, במציאות שבה ליפן כבר יש חוב ממשלתי עצום, המשקיעים מתמחרים את זה כעלייה בהיצע אג״ח וסיכון פיסקלי.

3. בחירות לפני אישור התקציב - עוד שכבת אי־ודאות

   טאקאיצ’י ספגה ביקורת על כך שקראה לבחירות לפני אישור תקציב ענק, מה שנתפס כמהלך פוליטי שמעמיס עוד אי־ודאות על שוק האג״ח.

4. גם הוצאות הביטחון בדרך למעלה

   במקביל, היא רוצה להאיץ יעד של הגדלת הוצאות הביטחון לכ־2% מהתמ״ג כמענה למתיחות עם סין. מבחינת משקיעי האג״ח, זה עוד לחץ פוטנציאלי על הגירעון, כשלא ברור מאיפה מגיע המימון לזה.

למה זה “מפיל” את אג״ח יפן בפועל

השוק מפחד מהתרחיש שבו הממשלה תוריד מיסים ותגדיל הוצאות, ואין מסגרת אמינה למימון המהלך הזה. זה מעלה את פרמיית הסיכון על אג״ח ארוכות (40 שנה במיוחד). המהלך שלה כבר דחף את התשואות לשיאים של עשרות שנים וחולל “טלטלה” בשווקים.

כמו כן היה ביפן “טאבו” שנשבר ולכן התגובה הייתה חדה. ההבטחה לחתוך את מס הצריכה היא טאבו שאפילו פוליטיקאים אגרסיביים בעבר נזהרו ממנו, ולכן עצם ההצהרה יצרה לחץ בשוק האג״ח.

ברויטרס מזכירים שיפן כבר מוציאה חלק עצום מהתקציב שלה רק על מימון החוב (תשלומי ריבית), ולכן כל עליית ריבית הופכת מיד לבעיה פיסקלית שמזינה את עצמה כי ההוצאות נוסקות ודורשות הגדלת החוב (הנפקת אג"ח חדשים) שוב.

“בשורה התחתונה” מה שמלחיץ את השוק אינה סיבה אחת, אלא השילוב:

1.     קיצוצי מס שלא ברור כיצד ימומנו

2.     בחירות שמקשות להתחייב למשמעת פיסקלית

3.     רגישות קיצונית של יפן לעליית תשואות בגלל החוב הגדול שלה

זה בדיוק המתכון למכירת האג״ח ההמונית שהייתה ביום שני שעבר ולכן ראינו “קריסה” במחירי האג״ח היפנים ועליית הריבית שם סביב הכרזת הבחירות והקיצוץ במס.

לסיכום: אזהרה מוקדמת לשווקים

המשבר ביפן הוא דוגמה קלאסית לאופן שבו מדיניות כלכלית קיצונית לאורך זמן יוצרת פצצה מתקתקת. שנים של כסף זול דחו את הבעיה – אך לא פתרו אותה.

לשוק ההון האמריקאי, המורגל בנזילות אינסופית ובריביות סבירות, מדובר באיום חיצוני משמעותי:

לא מלחמה, לא מגפה - אלא עירעור ואולי קריסה של אחת הכלכלות הגדולות בעולם שמחזיקה בהרבה אג"ח אמריקאי.

קשה לדעת מתי זה יקרה וכניראה לא מדובר על מחר בבוקר ואפשר לפעול בשיקול דעת ובזיהירות אך כדאי לפעול. המצב ביפן לא טוב וברגע שהשווקים יבינו שיפן כבר לא מסוגלת להחזיק את המערכת כפי שהחזיקה אותה שלושה עשורים - התגובה עלולה להיות חדה, מהירה וגלובלית.

לכן, זה הזמן לבדוק את התיקים שלכם ולוודא שרוב ההחזקות שלכם הן בחברות יציבות וריווחיות, ללא חובות גדולים יחסית לניכסיהן, ושימשיכו לצמוח בטווח הארוך.

בתיק הפרימיום אנחנו מחזיקים בדיוק חברות כאלו: בעלות מאזן יציב ביותר, הנהלות מעולות ומנוסות, יתרונות טכנולוגיים או אחרים ברמה שהופכת אותן למונופולים בתחומן, ותזרים מזומנים חזק.

גם תיק ה- AI מכיל חברות מעולות עם מאזן יציב וחוזים ארוכי טווח כשהדגש הוא על צמיחה מהירה תוך ניצול מהפכת הבינה המלאכותית. מטבע הדברים תיק ה- AI תנודתי יותר.

אפשר להירשם לתיק הפרימיום ו/או לתיק ה- AI, בעלות שנתית של 960 ש"ח ו- 720 ש"ח (לשנה) בהתאמה, ולראות את החברות בהן אנו משקיעם בכל אחד מהתיקים ומהן הסיבות להשקעה בהן.

בנוסף, כמו שאמרנו פעמים רבות, כדאי להחזיק חלק מהתיק בנכסים נזילים כמו פיקדונות או מזומן, שיאפשרו לכם לפעול ולרכוש נכסים במחירי מציאה במקרה של תיקונים או נפילות בשוק.

המניות המדווחות השבוע

ראו את החברות החשובות המדווחות השבוע בטבלה למטה. שמו לב שטסלה, מטא, מיקרוסופט וחברות חשובות אחרות, אחריהן אנחנו עוקבים, מפרסמות דוחותיהן הרבעוניים השבוע.

בנוסף מחר, יום רביעי, יפרסם הפד את החלטת הריבית.

שמו לב שדוחות החברות ופעולות הפד יכולים להשפיע מאוד על כיוון השווקים.

החברות המדווחות השבוע

השקעות מוצלחות לכולן/ם!

תוכלו להירשם לבלוג זה חינם כאן ולהתחיל לקבל במייל מאמרים הדנים בתחום ההשקעות.

תוכלו גם לעקוב אחרינו בטוויטר כאן, שם אנחנו מפרסמים עדכונים קצרים יותר.

שימו לב שבמאמר זה אנחנו משתפים אתכם בתחזיותינו, דעותינו ושיקולינו לצורכי מידע, אך אין זה יעוץ או הכוונה כיצד לפעול ו/או לנהל את השקעותיכם ויתכן ואנו משקיעים בחלק או בכל החברות המוזכרות במאמר. על כל אחד ואחת לבצע את בדיקותיו/ה ולהסיק מסקנות בהתאם להעדפותיו/ה.

המנוי לתיק הפרמיום, תיק הצמיחה ותיק ה- AI הוא מנוי לשנה. כברירת מחדל המנוי מתחדש אוטומטית כל שנה. תוכלו לסיים את המנוי שלכם בכל עת דרך הפרופיל שלכם/ן (בחרו מהתפריט "המנוי שלי", בחרו בסוג המינוי ו"ביטול מנוי") באתר זה. אין החזר כספי לאחר הרישום וחשיפת המידע, לכן בדקו טוב שאתם נרשמים ומשלמים על השירות המבוקש. אם אתם מקבלים את המאמרים גם בהודעות ווטסאפ, תוכלו גם לשלוח הודעת "בקשה להפסקת מנוי פרימיום או צמיחה" או להפסקת השליחה בווטסאפ בלבד.