אם הייתם צריכים להתחיל להשקיע מאפס מחר בבוקר: מהם שלושת הנכסים שהיו מרכיבים את התיק שלכם לעשור הקרוב?

תחשבו על השאלה הזו רגע: אם מחר הכול נמחק ואתם נשארים רק עם הידע והניסיון שלכם, במה תשקיעו מחדש? על אילו שלושה נכסים הייתם מוכנים “להמר” לעתיד הפיננסי שלכם בשנים הקרובות?

רוב האנשים לא יודעים מה לענות כששואלים אותם שאלה זו. הם מתחילים למנות עשר מניות, כמה קרנות סל, אולי קצת קריפטו, קצת זהב, דירה להשקעה… ואז קורה הדבר הקלאסי: הם מתפזרים עד שהם מחזיקים “קצת מהכול” – כשהם מבינים בהשקעות אלו מעט מאוד. זו לא השקעה. זו תקווה. ותקווה, כמו שאמרנו במאמרים קודמים, היא לא אסטרטגיה.

הטענה המרכזית כאן היא זו: העושר הגדול לא נבנה באמצעות פיזור לשם פיזור. הוא נבנה באמצעות ריכוז נכון - ברגעים הנכונים, בנכסים הנכונים, עם אומץ לפעול כשהסיכוי לטובתכם גדול באופן ברור, ועם יכולת לדעת מתי לעצור ולהגן על מה שכבר הרווחתם.

זו גישה נכונה ומקצועית.

למה ריכוז עובד, ולמה רוב המשקיעים מפחדים ממנו?

המשקיע הממוצע מאמין שהדרך היחידה לשרוד היא פיזור רחב. אבל אני מציע הבחנה הרבה יותר חכמה: פיזור הוא כלי, לא דת.

פיזור “אוטומטי” הוא לעיתים קרובות "מסיכה" לחוסר החלטה. כשאין לך ידע, זמן לבדיקה מעמיקה או רצון להחלטה, אתה מפזר.ת כדי שלא תרגיש.י כשלון אם משהו ייפול. זה מרגיע פסיכולוגית - אבל גם מדלל תשואה.

לעומת זאת, ריכוז אינו אומר להמר בעיניים עצומות. ריכוז, לפי הגישה הזאת, הוא תוצאה של ארבעה דברים עיקריים:

1.     הבנה של התמונה המאקרו־כלכלית

2.     הערכת שווי

3.     זיהוי קטליזטורים

4.     חישוב יחס סיכון־סיכוי אסימטרי

כלומר, את.ה מרכז.ת כסף במקום שבו את.ה מאמין.ה. שהתשואה האפשרית גדולה משמעותית מהסיכון, ושיש סיבה טובה שהשוק יתמחר מחדש את הנכסים שרכשת.

המסגרת: ארבע שאלות שחייבים לשאול לפני שקונים נכס

אני מציע תהליך פשוט אך יסודי, שאפשר ליישם אותו תמיד בהשקעות:

1.     מה מצב המאקרו?איפה אנחנו במחזור הריבית, האינפלציה, החוב, והסיכון הגיאו־פוליטי. אם אתם טועים בזה, הרבה פעמים לא משנה איזה מניה בחרתם כי כל השוק זז יחד בעת משברים ואתם תילחמו בכוחות גדולים מכם.

2.     מה הערך הפונדמנטלי (הבסיסי)?האם הנכס זול או יקר ביחס לרווחים, תזרים, איכות ההנהלה, וההיסטוריה שלו. לא “האם הסיפור יפה”, אלא האם המחיר נותן מרווח ביטחון?

3.     מה הקטליזטור?לא מספיק שמשהו זול. צריך סיבה שהוא יפסיק להיות זול. אירוע, שינוי מדיניות, שינוי ריבית, שינוי תמחור, שינוי ההנהלה, שינוי אמון השוק, שינוי בביקוש.

4.     מה יחס הסיכון־סיכוי?כמה אתם יכולים להרוויח אם אתם צודקים, וכמה אתם עלולים להפסיד אם טעיתם. הסיטואציות הכי טובות הן כשהאפסייד גדול פי כמה מהדאונסייד.

לפי המסגרת הזו, אני יכול להציע שלושה נכסים להחזיק בעשור הקרוב: תשתיות בינה מלאכותית, אג״ח קצר מועד/פקדונות איכותיים וזהב (או איתריום למי שמאמין בקריפטו כנכס דיגיטלי שומר ערך).

תשתיות AI שהם "האתים והמעדרים” של הבהלה לזהב

הרעיון הוא פשוט, בכל “בהלה לזהב” טכנולוגית, רוב היישומים החדשים ייכשלו. לרוב החברות החדשות העוסקות בתחום ייגמר הכסף. אבל מי שמוכר את התשתית שעליה כולם צריכים לרוץ – תוכנת תשתית, שבבים, דאטה סנטרים, תקשורת, ענן, קירור, חשמל - בונה עסק שמגובה בהשקעות הון אמיתיות.

והחלק החשוב: זה לא חלום, אלו הוצאות הוניות, התחייבויות של החברות הגדולות ביותר. אלו הזמנות קדימה של חברות הטכנולוגיה הגדולות. כשענקיות טכנולוגיה בונות תשתית פיזית, חותמות על הסכמי חשמל, מזמינות רכיבים שנה קדימה – זו הגדרה של תוצר ומחזור כלכלי.

אני מדגיש נקודה פסיכולוגית: משקיעים מפחדים מ”הייפ” בתחום כי הם זוכרים את שנות ה- 2000. אבל העובדה שב־2000 רוב החברות התרסקו, אין פירושה שהאינטרנט לא שינה את העולם. מי ששרד ב- 2000, הפך לגדול יותר. בנוסף, היום ההשקעות בתשתיות ה- AI מתבצעות ע"י החברות הגדולות ביותר וע"י האנשים החכמים ביותר בתחום. בשנות ה- 2000 רוב ההשקעות בוצעו ע"י קרנות שלא הבנינו ממש בתחום הטכנולוגי. בכל מקרה, סביר להניח שניראה גם עכשיו אכזבה, אולי קריסה של חלק מהשחקנים, אבל התשתית שתישאר תהיה חזקה יותר.

מזומן ואג״ח קצר: לא סתם שמרני, אלא כוח לפעול

החלק השני הוא להחזיק נתח משמעותי באפיק שווה ערך מזומן, או אג"ח קצר־טווח ואיכותי.

למה? כי לפי באפט הכלל הראשון הוא “לא להפסיד כסף”. והכלל השני הוא לא לשכוח את הכלל הראשון.

במילים אחרות: מזומן ואג״ח קצר הם לא כדי “להיות בטוח.ה”. הם כדי להיות מוכן.ה למימוש הזדמנויות בעת נפילות. הזדמנויות לא באות עם התראה. הן באות כשכולם בפאניקה, כשמוכרים בבהלה, כשהכותרות צועקות שסוף־העולם קרב. ואז יש רק שתי קבוצות:מי שיש להם הון פנוי להכניס ולקנות ומי שנאלצים למכור השקעות טובות כדי לשרוד.

הדוגמה הקלאסית של 2008: המשקיעים שהיו עם “מזומנים”, כמו ווארן באפט, יכלו לקנות בתנאים טובים היסטורית. מי שהיה all-in היה עסוק בהישרדות.

זהב: לא השקעה “מניבה”, אלא ביטוח נגד שחיקת המטבע

הטענה: זהב לא מחלק דיבידנד. הוא לא מגדיל מכירות או רווחים. הוא סתם “יושב שם”. כל זה נכון - וזה בדיוק העניין.

הטענה כאן היא שהזהב אינו מנוע צמיחה כמו מנייה, אלא הגנה על כוח קנייה בזמן שממשלות מדפיסות כסף ושוחקות את המטבעות שלהן. כשמסתכלים על העולם דרך עדשת החוב והגירעון הממשלתי, מתחילים להבין למה זהב חוזר להיות נכס מרכזי.

יש גם את עיניין הביקוש לזהב "כאלטרנטיבה לדולר" שמונהג בעיקר ע"י סין וארצות ה- BRICS עליו כתבנו בעבר.

גירעונות ענק בזמן שלום ו“שגרה”, התחייבויות עתידיות עצומות, עלות ריבית על החוב שמטפסת, והיעדר רצון פוליטי לבצע קיצוצים אמיתיים או העלאות מס משמעותיות יביאו למשברים כלכליים ועליית הזהב.

לדעתי, המדינה כמעט תמיד תבחר בדרך “הקלה”: הדפסת כסף בצורה מכובסת עם הגדרות כמו QE שליטה בעקום הריביות, תמיכה בשוק האג״ח וכו'. המטרות הן להגדיל נזילות ולמנוע מהריבית “להתפוצץ” ולחנוק את הכלכלה. בפועל, זה מייצר שחיקת מטבע.

במצב כזה, זהב לא צריך להיות השקעה “מדהימה”. הוא צריך לעשות דבר אחד: לשמור על ערך מול מטבע נשחק. ואם העולם כולו ייכנס למצב שבו בנקים מרכזיים מגוונים את הרזרבות שלהם עם זהב ומפחיתים תלות בדולר, אז הזהב מקבל גם רוח גבית של ביקוש מוסדי.

שיעור חשוב: זהב יכול לעבור שנים של דשדוש ואף ירידה, אבל זה לא אומר שהטיעון נחלש. לפעמים זה פשוט תיקון של מהלך חד, או זמן שבו השוק משוכנע שהכול בשליטה - עד שמגיע האירוע הבא. כמו שראינו, בשנים האחרונות הזהב זינק לשיאים חדשים ותהליך זה כניראה יימשך.

איך שלושת הנכסים עובדים יחד כתיק

היופי בגישה הזו הוא שהם לא אמורים לזוז יחד. הם בלתי תלויים אחד בשני:

·        תשתיות AI נוטות לעבוד כשיש צמיחה, השקעות הון, האצה ומהפכה טכנולוגית, כמו הנוכחית. בתיק השקעות אפשרי נחזיק בין 50-70%. אנחנו מחזיקים אף יותר מ- 70% בתקופות מסויימות.

·        אג״ח קצר/מזומן נותנים יציבות, ריבית, ויכולת לפעול כשהשוק יורד. נחזיק בין 20-30%.

·        זהב נוטה לעלות כשיש פחד ממשבר, משחיקת מטבע ואינפלציה. אנחנו לא נוטים להחזיק בזהב אבל אם כן, אז בין 10-20%. 

מכאן נוצרת לוגיקה של “תיק שמוכן לכל תרחיש": אינפלציה, מיתון עמוק, או מצב ביניים. במקום לנסות לנחש את העתיד, אתם בונים מבנה שעונה על יותר מתסריט אחד.

המוקש האמיתי: לא מה קנית - אלא איך להחזיק בזה?

המשמעת ההשקעתית והסבלנות הם הדברים הכי קשים לרוב האנשים.

בחודשים או בשנים הקרובות יהיו רגעים שאפשר יהיה לחשוב שהכול מתפרק. התיק ירד ב 20%-30% ואולי יותר. הכותרות ישכנעו אותך לצאת “לפני שיהיה מאוחר”. מנויים יתקשרו אלי ויגידו שכל הרווח שלהם נימחק (בייחוד כאלו שניכנסו לאחרונה). דווקא בנקודה זו, מי שמוכר - נועל הפסד ומפספס התאוששות.

ויהיו גם רגעי אופוריה, שבהם הכול מרגיש טוב, רווחים גדולים ואתם תרצו לרדוף אחרי הדבר הכי חם הבא. וגם שם, קל לסטות מהאסטרטגיה ולהיכנס עם כל המזומן שלכם מהר מידיי.

המשחק האמיתי הוא לא לנצח את השוק. המשחק הוא לנצח את עצמכם: להיות ממושמעים, להחזיק באיסטרטגיה שקבעתם לכם, לא להשתמש במינוף שמוחק אתכם לגמרי, לא לרדוף אחרי סיפורים, ולהישאר עם שיטה שעובדת.

המניות המדווחות השבוע

ראו את החברות החשובות המדווחות השבוע בטבלה למטה.

החברות המדווחות השבוע

השקעות מוצלחות לכולן/ם!

תוכלו להירשם לבלוג זה חינם כאן ולהתחיל לקבל במייל מאמרים הדנים בתחום ההשקעות.

תוכלו גם לעקוב אחרינו בטוויטר כאן, שם אנחנו מפרסמים עדכונים קצרים יותר.

שימו לב שבמאמר זה אנחנו משתפים אתכם בתחזיותינו, דעותינו ושיקולינו לצורכי מידע, אך אין זה יעוץ או הכוונה כיצד לפעול ו/או לנהל את השקעותיכם ויתכן ואנו משקיעים בחלק או בכל החברות המוזכרות במאמר. על כל אחד ואחת לבצע את בדיקותיו/ה ולהסיק מסקנות בהתאם להעדפותיו/ה.

המנוי לתיק הפרמיום, תיק הצמיחה ותיק ה- AI הוא מנוי לשנה. כברירת מחדל המנוי מתחדש אוטומטית כל שנה. תוכלו לסיים את המנוי שלכם בכל עת דרך הפרופיל שלכם/ן (בחרו מהתפריט "המנוי שלי", בחרו בסוג המינוי ו"ביטול מנוי") באתר זה. אין החזר כספי לאחר הרישום וחשיפת המידע, לכן בדקו טוב שאתם נרשמים ומשלמים על השירות המבוקש. אם אתם מקבלים את המאמרים גם בהודעות ווטסאפ, תוכלו גם לשלוח הודעת "בקשה להפסקת מנוי פרימיום או צמיחה" או להפסקת השליחה בווטסאפ בלבד.