מניות יוצרות עושר יותר מכל נכס אחר

מה ההיסטוריה מלמדת אותנו על כסף, סיכון וסבלנות?

כמעט כל אדם שמתחיל לחשוב ברצינות על עתידו הכלכלי שואל בסוף את אותה שאלה: איפה כדאי לשים את הכסף כדי שיצמח לאורך שנים בצורה המיירבית ולא יישחק לאט־לאט כשהוא מאבד מערכו? במשך מאות שנים התשובות הצפויות היו: זהב, נדל"ן, או אג"ח. אלה נתפסו כסמלים של יציבות ושל "בטחון". אבל כאשר בודקים את ההיסטוריה באופן רחב וקר, מגלים סיפור אחר לגמרי: המנוע המרכזי של יצירת עושר לאורך זמן לא היה זהב ולא אג"ח, אלא מניות.

אם נבדוק מי הם 10 האנשים העשירים בעולם, ניראה שכולם התעשרו מהשקעה במניות חברה אחת או יותר אותן הם מכירים מצוין. אלו החברות שהם הקימו.

ראו את טבלת 10 האנשים העשירים בעולם לפי Bloomberg Billionaires Index , נכון ל־ 20 בדצמבר 2025:

גם 20 העשירים אחריהם התעשרו ממניות של החברות שהקימו או קיבלו בירושה. לא מזהב, נדל"ן או אג"ח.

פרופסור וחוקר שווקים בשם ג’רמי סיגל, חקר את נושא יצירת העושר ושאל שאלה אחת, פשוטה אך מטלטלת: אם הייתם משקיעים דולר אחד בשנת 1802 — כמה הוא היה שווה היום?

השאלה הזו נועדה להכריח אותנו להסתכל על השקעות לא דרך חודש, שנה או אפילו עשור, אלא דרך עשרות ומאות שנים. וכשחושבים על זה כך, התוצאה מבהילה בפשטותה: מניות לא רק ניצחו אג"ח וזהב — הן יצרו פער ענק שהפך דולר בודד לסכומי עתק, בעוד שהשקעה "בטוחה" לכאורה הייתה נשחקת באופן עקבי לאורך השנים.

פסק הדין של ההיסטוריה

למה חשוב להסתכל על מאות שנים ולא על ימים?

רוב האנשים שופטים השקעות לפי מה שהן "עושות עכשיו" בטווח הקצר: האם יש ירידות? האם יש משבר? מה מדד הפחד והאם יש בהלה בשוק? אבל כאשר בוחנים את השאלה של יצירת עושר, המבחן האמיתי אינו יום או חודש של מסחר, אלא תקופת חיים שלמה.

הגישה ההיסטורית מראה לנו משהו בסיסי: שווקים יכולים להיראות כאוטיים בטווח הקצר, אבל בטווח הארוך התמונה נוטה להיות עקבית יותר. המחקר מדגיש שהמסקנה אינה מבוססת על תחושות או אמונות, אלא על נתונים ארוכי־טווח: איך התנהגו מניות, אג"ח, מזומן וזהב לאורך דורות.

ניסוי מחשבתי של דולר אחד ומה הוא באמת מלמד

השקעה של דולר אחד ב- 1802. מה היו האפשרויות?

במאה ה־19 לא היו אפליקציות להשקעה, ולא תעודות סל. ועדיין, מי שהיה בעל הון קטן יכול היה לבחור בין כמה צורות חיסכון והשקעה: מזומן/פיקדון, אג"ח, זהב, או השתתפות בבעלות על עסקים (בצורת מניות).לכאורה, ההיגיון הפשוט אומר: אג"ח זה בטוח, זהב זה יציב, ומניות הן דבר מסוכן.

אבל ההיסטוריה הפוכה מהאינטואיציה הזו. השקעה של 1$ ב- 1802 יצרה מיליון דולר כאשר אג"ח וזהב בקושי הצליחו לשמור על כוח הקניה של ההשקעה, $1.

מה קורה למזומן ולאג"ח לאורך זמן?

המחקר מדגיש רעיון שחשוב להבין גם בלי רקע בשוק ההון: כסף "קבוע" אינו בהכרח כסף "בטוח". מזומן ואג"ח נותנים תחושה של יציבות כי המספר לא קופץ מדי יום. אבל הערך האמיתי של כסף נמדד במה שאפשר לקנות איתו לאחר תקופה, וזה משתנה בגלל אינפלציה.

אינפלציה היא שחיקה מתמשכת של כוח הקנייה: גם אם הסכום שלך נשאר דומה, הוא קונה פחות עם הזמן. לכן אג"ח לא צמודי-מדד שמציעים תשלום קבוע עלולים להיראות טובים על הנייר, אך למעשה הם חשופים לשחיקה שקטה ומתמשכת.

מה מיוחד במניות? שתי תכונות שאין לאחרים

מניות הן בעלות על משהו אמיתי

המחקר חוזר שוב ושוב על נקודה חשובה: מניה היא חלק מבעלות על חברה שמייצרת מוצרים, מוכרת שירותים, מעסיקה עובדים ומייצרת רווחים. החברה הזו יכולה לגדול, להתייעל, לחדש, להעלות מחירים ולהתרחב לשווקים חדשים. לכן לאורך זמן, מניות נוטות לשקף את הצמיחה הכלכלית ואת ההתקדמות האנושית.

מניות יוצרות תשואה בשתי דרכים

המנגנון של תשואת מניות כולל שני מקורות עיקריים: עליית מחיר המניה לאורך זמן, וגם דיבידנדים שהם בעצם חלוקת הרווחים לבעלי המניות.גם אם מחיר המניה לא עולה תקופה מסוימת, הדיבידנד עשוי להמשיך לזרום. וכאשר משקיע משקיע מחדש את הדיבידנדים, נוצר "כדור שלג" של צמיחה מצטברת, או ריבית-דריבית.

המחקר מציג זאת כמרכיב דרמטי של יצירת עושר: דיבידנדים נראים קטנים ברגע נתון, אבל לאורך עשרות שנים הם הופכים לחלק עצום מהתוצאה הסופית אם משקיעים אותם חזרה.

המספרים המטלטלים - 7% מול 2% נשמע קטן, אבל מצטבר למשהו עצום

המחקר מציג נתון מרכזי: בממוצע היסטורי ארוך מאוד, תשואת מדד המניות בארה"ב לאחר התאמה לאינפלציה הייתה בערך 7% בשנה (הערכה שמרנית לשנים האחרונות ובטח שמרנית בייחס לתיק הפרימיום ותיק ה- AI שלנו), בעוד שתשואת אג"ח ריאלית הייתה בסביבות 2%.

למי שלא רגיל למספרים פיננסיים זה יכול להישמע כמו הבדל קטן: רק חמשה אחוזים. אבל זו בדיוק נקודת העיוורון האנושית. הבדל קטן בתשואה שנתית, כאשר הוא מצטבר לאורך שנים, יוצר פער עצום בגלל אפקט הריבית-דריבית.

זו אחת הנקודות החזקות במחקר: עושר משמעותי בדרך כלל לא נוצר מהחלטה אחת גאונית, אלא מהצטברות של החלטות קטנות ועקביות לאורך זמן.

ומה עם משברים? הרי היו מלחמות, אסונות וקריסות

כאן המחקר עובר לשאלה החשובה ביותר: אם מניות כל כך טובות, למה אנשים מפחדים מהן?

התשובה היא שמניות מפחידות בטווח הקצר כי המחיר שלהן תנודתי. משברים מגיעים, מחירים נופלים, חדשות רעות מציפות את התקשורת, והתגובה הטבעית של אדם היא לברוח.

אבל המסקנה ההיסטורית היא שהשוק תמיד מתאושש. מי שנשאר מושקע רואה את ההון שלו חוזר וגדל, בעוד שמי שמכר מתוך פחד לעיתים קיבע הפסדים ולא השתתף בעלייה שלאחר מכן.

כלומר, השאלה האמיתית אינה האם מניות יורדות לפעמים - הן כן. השאלה היא מה קורה לאורך תקופות של שנים. והמחקר טוען שבמבט כזה, המניות "מנצחות בגדול" שוב ושוב.

הטעות הנפוצה - למדוד סיכון בצורה לא נכונה

סיכון אמיתי הוא אובדן כוח קנייה, לא תנודתיות יומית

המחקר מציג תפיסה שמבלבלת רבים: אנשים קוראים למניות "מסוכנות" כי המחיר שלהן תנודתי. אבל זה סוג אחד של סיכון - סיכון פסיכולוגי, או סיכון קצר טווח.

סיגל, לפי המחקר, מציע הגדרה אחרת לסיכון: האם הכסף שלך יוכל לקנות יותר בעוד 5–10 שנה, או פחות?

במילים פשוטות: אם החיסכון שלך נראה יציב אבל נשחק באיטיות מול יוקר המחיה - זה סיכון אמיתי, גם אם אין כותרות דרמטיות שמשנות את מחירו.

למה לאורך זמן תנודתיות דווקא יורדת?

רעיון מרכזי נוסף הוא שככל שהזמן עובר, התוצאה של מניות נעשית יציבה יותר. בטווח של שנה אחת, אפשר להרוויח הרבה או להפסיד הרבה. אבל כאשר מסתכלים על  10, 20 או 30 שנה, התמונה משתנה: טווח התוצאות מצטמצם, והסיכוי להפסד מצטבר קטן מאוד עד לא קיים.

זה נוגד את האינטואיציה אבל עובדה: מניות עשויות להיות פחות מסוכנות מאג"ח וזהב בטווח הארוך, משום שהן מגנות טוב יותר על כוח הקנייה.

למה רוב האנשים מפסידים מהשקעה במניות למרות שהן "המנצחות?"

אם מניות היו השקעה פשוטה, כולם היו מצליחים. אבל המחקר רומז על הבעיה הפסיכולוגית: בני אדם מתקשים מאוד לסבול ירידות. תנודות קצרות טווח מייצרות פחד, והפחד מייצר פעולות לא רציונליות - מכירה בשפל, חזרה לשוק מאוחר מדי, ורדיפה אחר רעיונות "בטוחים" שמפספסים את הצמיחה האמיתית.

לכן הכוח של מניות אינו רק בעקומת התשואה שלהן, אלא ביכולת של המשקיע להחזיק מעמד בזמן שהעקומה הזו נראית מפחידה.

המסר המעשי הוא - זמן וסבלנות

המחקר חוזר ומדגיש שהוא לא מציע סודות לנצח את השוק. הוא מציע משהו אחר: הבנה של כוח הזמן. במובן הזה זהו טיעון כמעט פילוסופי: מי שמחפש ודאות לטווח קצר בדרך כלל מקריב את הסיכוי לבנות עושר אמיתי לטווח ארוך.

מניות אינן קסם. הן פשוט משקפות לאורך זמן את העובדה שכלכלה וחברות טובות נוטות לגדול. מי שמחזיק בבעלות עליהן לאורך זמן נהנה מהצמיחה הזו.

לסיכום

כאשר מסתכלים על מאות שנים של נתונים, המסר המרכזי ברור: מניות הן הכלי החזק ביותר ליצירת עושר ארוך־טווח, משום שהן מייצגות בעלות על עסקים שמייצרים רווחים, מתפתחים ומשלמים דיבידנדים. אג"ח ומזומן עשויים להיראות בטוחים בטווח הקצר, אך הם חשופים לשחיקה מתמשכת של אינפלציה. זהב עשוי לשמר ערך בתקופות מסוימות, אך בדרך כלל אינו מייצר ערך כמו מניות.

המשמעות למשקיע שאינו מומחה היא פשוטה: ההצלחה אינה תלויה בכמה חכם אתה ביום אחד, אלא בכמה עקבי וסבלני אתה לאורך שנים אם השקעת בחברות טובות שצומחות ומייצרות רווחים.

המניות המדווחות בשבועות הקרובים

ראו את החברות החשובות המדווחות בחודש הקרוב בטבלה למטה.

החברות המדווחות השבוע

השקעות מוצלחות לכולן/ם!

תוכלו להירשם לבלוג זה חינם כאן ולהתחיל לקבל במייל מאמרים הדנים בתחום ההשקעות.

תוכלו גם לעקוב אחרינו בטוויטר כאן, שם אנחנו מפרסמים עדכונים קצרים יותר.

שימו לב שבמאמר זה אנחנו משתפים אתכם בתחזיותינו, דעותינו ושיקולינו לצורכי מידע, אך אין זה יעוץ או הכוונה כיצד לפעול ו/או לנהל את השקעותיכם ויתכן ואנו משקיעים בחלק או בכל החברות המוזכרות במאמר. על כל אחד ואחת לבצע את בדיקותיו/ה ולהסיק מסקנות בהתאם להעדפותיו/ה.

המנוי לתיק הפרמיום, תיק הצמיחה ותיק ה- AI הוא מנוי לשנה. כברירת מחדל המנוי מתחדש אוטומטית כל שנה. תוכלו לסיים את המנוי שלכם בכל עת דרך הפרופיל שלכם/ן (בחרו מהתפריט "המנוי שלי", בחרו בסוג המינוי ו"ביטול מנוי") באתר זה. אין החזר כספי לאחר הרישום וחשיפת המידע, לכן בדקו טוב שאתם נרשמים ומשלמים על השירות המבוקש. אם אתם מקבלים את המאמרים גם בהודעות ווטסאפ, תוכלו גם לשלוח הודעת "בקשה להפסקת מנוי פרימיום או צמיחה" או להפסקת השליחה בווטסאפ בלבד.