המלחמה בין ישראל לאיראן, האנרגיה העולמית, האינפלציה ושוק ההון

כיצד תתפתח מלחמת ארה"ב-ישראל-איראן?

העימות בין ישראל לאיראן כבר איננו רק אירוע ביטחוני אזורי, אלא זעזוע מקרו־כלכלי עולמי. בימים האחרונים נרשמה החרפה נוספת: לפי דיווחי Reuters ו־AP, המלחמה התרחבה לפגיעות הדדיות בתשתיות אנרגיה, כולל שדה הגז South Pars באיראן ומתקני אנרגיה במפרץ, תוך איום מתמשך על התנועה במצרי הורמוז. במקביל, איראן ממשיכה לשגר טילים לעבר ישראל, וישראל מרחיבה את פעילותה גם מול שלוחות איראניות בזירה הלבנונית. המשמעות הכלכלית ברורה: מעבר ממלחמה “גיאו־פוליטית” למלחמה שפוגעת בלב מערכת האנרגיה העולמית.

נסקור את המצב וננסה לחזות את עתיד השקעותינו ואת שוק ההון בכלל דרך השוואה עם מלחמת רוסיה-אוקרינה שגם גרמה למשבר אנרגיה חריף ועליית מחירי הדלקים במיוחד באירופה ואסיה, וכתוצאה מכך גרמה לעליית האינפלציה העולמית.

מתקני נפט באיראן עולים באש

נקודת המבט הישראלית

מנקודת המבט הישראלית, התמונה מורכבת. מצד אחד, בנק ישראל תיאר כבר בפברואר, עוד לפני פתיחת העימות הנוכחי, חזרה של אי־וודאות גיאו־פוליטית ועלייה מסוימת בפרמיית הסיכון של ישראל. מצד שני, ערב ההסלמה האחרונה האינפלציה בישראל כבר התמתנה: לפי בנק ישראל, האינפלציה השנתית בינואר 2026 ירדה ל־1.8%, סביב אמצע תחום היעד. גם הפעילות הכלכלית לא ירדה: בנק ישראל ציין שהמשק המשיך להתרחב וששוק העבודה נותר חזק. כלומר, ישראל נכנסה לשלב הנוכחי של העימות ממצב מקרו כלכלי טוב בהרבה מזה שהיה בתחילת מלחמת עזה או בשיא האינפלציה העולמית של 2022.

בשוק המקומי ראינו בתחילת המערכה אפילו תגובה מפתיעה של אופטימיות: ב־2 במרץ, ביום המסחר הראשון לאחר תחילת התקיפות, מדד ת”א־35 עלה ב־4.6%, מדד ת”א־125 עלה ב־4.8%, והשקל התחזק בכ־1.5% מול הדולר. Reuters הסבירה זאת בכך שמשקיעים תימחרו תרחיש אופטימי של מערכה קצרה יחסית והפחתת איום איראני ארוך־טווח. עם זאת, גם אז נרשמה קפיצה במדדי התנודתיות על השקל, ובפועל בימים האחרונים, ככל שהמלחמה זלגה לתשתיות אנרגיה ולמדינות המפרץ, התמחור האופטימי הזה נסדק.

משבר אנרגטי

כאן נכנס הנפט. לפי EIA (Energy Information Administration), מחיר Brent עמד על כ־71 דולר לחבית ב־27 בפברואר, ואז זינק ל־94 דולר ב־9 במרץ בעקבות הלחימה במזרח התיכון והירידה בתנועת משלוחי נפט דרך מצרי הורמוז. מאז ההחרפה האחרונה, Reuters דיווחה שכבר נראו רמות של כ־111 דולר לחבית לברנט וכמעט 100 דולר לחבית WTI לפי IMF (International Monetary Fund – קרן המטבע הבינלאומית).

זהו זינוק חד בזמן קצר, והוא קריטי משום שמיצרי הורמוז הם אחד מצווארי הבקבוק החשובים בעולם האנרגיה. כל פגיעה ממושכת בהם מתורגמת כמעט מיידית לפרמיית סיכון על כל חבית נפט בעולם.

באופן כללי השוק מתנהג כך: עליית מחירי האנרגיה --> עליית האינפלציה --> ירידות בשוק ההון.

גם בגז התמונה מתוחה, אך שונה. EIA מעריכה שהפגיעה בזרמי LNG דרך הורמוז מעלה את מחירי הגז באירופה ובאסיה, אך ההשפעה על ארה”ב מוגבלת יחסית, משום ששוק הגז האמריקאי מבודד יותר ולמעשה מייצא גז. Reuters הוסיפה שבניגוד ל־2022, כאשר אירופה הייתה תלויה ישירות בגז רוסי, העלייה הנוכחית בגז הסיטונאי באירופה אמנם חדה, אך מתונה יותר במונחים יחסיים: כ־58% כעת, לעומת כמעט פי ארבעה בשלבים הראשונים של פלישת רוסיה לאוקראינה. במילים אחרות, שוק הנפט חווה כעת הלם חריף מאוד; שוק הגז מגיב חזק, אבל פחות דרמטית מאשר במשבר האנרגיה האירופי של 2022.

האם האינפלציה תזנק?

איך כל זה משפיע על מדד המחירים והאינפלציה? המנגנון מוכר: התייקרות נפט וגז מעלה קודם כול את מחירי הדלק, החשמל, ההובלה, הטיסות והייצור; אחר כך היא מחלחלת למחירי מזון, שירותים וסחורות דרך עלויות שינוע ואנרגיה. ה־ECB (European Central Bank – הבנק המרכזי של אירופה) תיאר שבשיא הלם האנרגיה של 2022, אינפלציית האנרגיה בגוש האירו זינקה ל־44% במרץ 2022, והייתה מנוע מרכזי לעלייה הרחבה במדד. גם IMF הדגיש שהמלחמה באוקראינה החריפה מחסורי דלק ומזון והאיצה את אינפלציית יוקר המחיה בעולם. לכן, אם מחירי הנפט יישארו מעל 100 דולר לאורך זמן, הסיכון המרכזי הוא לא רק “דלק יקר”, אלא מעבר מהיר של ההלם לסעיפי מדד נוספים ועליה רוחבית במחירים.

בישראל, האיום האינפלציוני כרגע הוא בעיקר איום של “סיבוב שני”. נכון לעכשיו, האינפלציה בפועל הייתה מרוסנת יחסית לפני גל ההסלמה האחרון, ובנק ישראל אף הותיר את הריבית על 4% בפברואר בין היתר משום שהאינפלציה כבר ירדה, אך הזהיר במפורש שסיכונים גיאו־פוליטיים, פגיעה בפעילות הכלכלית והתפתחויות פיסקליות עלולים להצית מחדש את האינפלציה. לכן, אם ההתייקרות באנרגיה תהיה קצרה, ההשפעה בישראל עשויה להישאר מוגבלת; אבל אם הפגיעה בהיצע תימשך, ישראל תרגיש זאת בדלק, בתחבורה, ביבוא, ואחר כך גם במדדים רחבים יותר.

ההשוואה למלחמת רוסיה-אוקראינה

ההשוואה למלחמת רוסיה-אוקראינה מלמדת על דמיון אחד גדול ועל הבדל אחד גדול. הדמיון: בשני המקרים מדובר בהלם היצע אנרגטי שמזין פחד מסטגפלציה - שילוב של צמיחה חלשה יותר עם אבטלה ואינפלציה גבוהה יותר. ההבדל: ב־2022 העולם נכנס למשבר כשהאינפלציה כבר הייתה גבוהה ממילא בגלל הקורונה, שיבושי שרשרת אספקה ותמריצים מוניטריים ופיסקליים חריגים. לכן פלישת רוסיה “נחתה” על מערכת שכבר הייתה דליקה. כיום, ב־2026, ברוב הכלכלות המפותחות האינפלציה כבר הייתה בדרך למטה, ולכן ההלם הנוכחי מגיע מנקודת פתיחה נוחה יותר, אך הוא עדיין עלול לעצור או להפוך את מגמת הדיסאינפלציה.

הנתונים ההיסטוריים ממחישים זאת היטב. בארה”ב, מדד המחירים לצרכן עלה ב־6.5% בשנת 2022, אחרי שיאי אינפלציה שנרשמו באמצע אותה שנה. בגוש האירו האינפלציה השנתית הגיעה ל־10.6% באוקטובר 2022. בישראל, גם אם העלייה הייתה מתונה יחסית לעומת אירופה, סעיפי תחבורה ואנרגיה תרמו בצורה ברורה לעליות במדד ב־2022. לכן מלחמת רוסיה–אוקראינה הייתה זרז אדיר לאינפלציה שכבר נבנתה; המלחמה הנוכחית בין ישראל וארה"ב לאיראן, לפחות בשלב זה, היא יותר “סיכון לשינוי מגמה” מאשר התגברות של אינפלציה עולמית קיימת.

גם שוק ההון מגיב אחרת מאשר ב־2022. לפי Reuters, אמנם הזעזוע במחיר הנפט כעת מזכיר בעוצמתו את הימים הראשונים לאחר פלישת רוסיה, אך יש הבדלים חשובים: הדולר התחזק בערך באותו סדר גודל, ואילו תשואות האג”ח הממשלתיות עלו מהר יותר הפעם, מפני שהמשקיעים ממהרים יותר לתמחר חשש אינפלציוני. במקביל, ציפיות האינפלציה ארוכות־הטווח בגוש האירו נשארו עד כה מעוגנות יחסית סביב 2.18%, בניגוד ל־2022, אז נרשמה קפיצה חריפה יותר. כלומר, השווקים אומרים כיום: “יש הלם מחירים, אבל עדיין לא בטוח שמדובר באובדן שליטה אינפלציוני ארוך טווח”.

בשווקים הגלובליים של הימים האחרונים רואים כבר את דפוס התגובה הקלאסי: מניות יורדות, נפט וגז עולים, הדולר מתחזק, והבנקים המרכזיים הופכים זהירים יותר. Reuters דיווחה ב־19 במרץ שמדדי מניות באסיה ירדו בחדות, ברנט עלה מעל 101 דולר, והפד, יחד עם בנקים מרכזיים נוספים, מדגיש כעת את הסיכון שהלם האנרגיה יחזיר לחצי מחירים. זהו בדיוק תסריט הסטגפלציה שהשווקים חוששים ממנו: לא קריסה פיננסית מיידית, אלא שחיקה בצמיחה, עיכוב בהורדות ריבית, ותמחור מחדש של מניות צמיחה לעומת מניות אנרגיה, ביטחון וסחורות.

לסיכום

המסקנה המרכזית היא זו: נכון לעכשיו, המלחמה בין ישראל לאיראן דומה למלחמת רוסיה-אוקראינה בכך שהיא מפעילה מחדש את ערוץ האנרגיה־אינפלציה־שוק ההון; אבל היא שונה ממנה בכך שהעולם נכנס אליה עם אינפלציה נמוכה יותר, עם שרשראות אספקה מסודרות יותר, ועם בנקים מרכזיים ערניים יותר. אם מחירי הנפט והגז יתייצבו בתוך שבועות, ייתכן שההשפעה תירשם בעיקר כ“קפיצה” זמנית במדדים. אם לעומת זאת הפגיעה בתשתיות ובמצרי הורמוז תימשך, העולם עלול לעבור מהלם אנרגיה מקומי יחסית, לסבב אינפלציוני עולמי נוסף - קטן יותר מזה של 2022, אבל עדיין משמעותי מאוד לישראל, לאירופה ולשווקים הפיננסיים.

בקיצור:

השפעה על אינפלציה:

1.     נפט עולה

2.     דלק ותחבורה מתייקרים

3.     מזון ולוגיסטיקה מתייקרים

4.     אינפלציה רחבה עולה

מה השווקים חושבים היום:

•      הפד (הבנק המרכזי של ארה״ב) חושש מעליית אינפלציה מחדש

•      תשואות אג”ח עולות מהר יותר מאשר ב־2022

•      השוק עדיין מאמין שהאינפלציה תישאר בשליטה

מסקנה אסטרטגית למשקיע 

אם המלחמה קצרה:

השפעה זמנית  --> הזדמנות קנייה

המלחמה מתמשכת (ובעיקר פגיעה במייצריי הורמוז)

1.     נפט > 110–130$

2.     אינפלציה עולה

3.     ריבית נשארת גבוהה

4.     מניות צמיחה נפגעות

שורה תחתונה:

•           מלחמה היום - השפעה בעיקר על אנרגיה

•           האנרגיה – מניעה את האינפלציה

•           האינפלציה - קובעת את הריבית

•           והריבית - קובעת את מצב שוק ההון

לכן, המשתנה הכי חשוב לעקוב אחריו עכשיו הוא מחירי האנרגיה.

מכיוון שאיננו יודעים כיצד הדברים יתפתחו אך מעריכים שהמלחמה לא תהיה קצרה ותמשיך להשפיע על מחירי הדלקים בטווח הבינוני בסבירות גבוהה, נבצע שינויים בתיק הפרימיום כדי לנצל את עליית מחירי האנרגיה, וגם בתיק ה- AI כדי לנצל ירידות מחירים אפשריות.

מזכיר שוב, כדי שתוכלו לנצל ירידות מחירים אפשריות חשוב שיהיה לכם מרכיב מזומן או מרכיב "נזיל" אחר גדול (לפחות 20-30%).

תיק ה- AI והפרימיום תנודתיים אך לא השתנו משמעותית מתחילת השנה והתאמות עדיין אפשריות:

תיק הפרימיום: ירד מתחילת השנה ב- 2.55% ועלה בשנה האחרונה ב- 30.18%.

תיק ה- AI: ירד מתחילת השנה ב- 6.17% ועלה בשנה האחרונה ב- 46.45%.

ז"א, במבט של שנה אחורה אנחנו ריווחיים מאוד ועדיין אפשר לבצע התאמות כמו הגדלת מרכיב המזומן או שינויים אחרים שיתנו מענה לתרחישים השונים.

המניות המדווחות השבוע

ראו את החברות החשובות המדווחות השבוע בטבלה למטה.

החברות המדווחות השבוע

השקעות מוצלחות לכולן/ם!

תוכלו להירשם לבלוג זה חינם כאן ולהתחיל לקבל במייל מאמרים הדנים בתחום ההשקעות.

תוכלו גם לעקוב אחרינו בטוויטר כאן שם אנחנו מפרסמים עדכונים קצרים יותר.

שימו לב שבמאמר זה אנחנו משתפים אתכם בתחזיותינו, דעותינו ושיקולינו לצורכי מידע, אך אין זה יעוץ או הכוונה כיצד לפעול ו/או לנהל את השקעותיכם ויתכן ואנו משקיעים בחלק או בכל החברות המוזכרות במאמר. על כל אחד ואחת לבצע את בדיקותיו/ה ולהסיק מסקנות בהתאם להעדפותיו/ה.

המנוי לתיק הפרמיום, תיק הצמיחה ותיק ה- AI הוא מנוי לשנה. כברירת מחדל המנוי מתחדש אוטומטית כל שנה. תוכלו לסיים את המנוי שלכם בכל עת דרך הפרופיל שלכם/ן (בחרו מהתפריט "המנוי שלי", בחרו בסוג המינוי ו"ביטול מנוי") באתר זה. אין החזר כספי לאחר הרישום וחשיפת המידע, לכן בדקו טוב שאתם נרשמים ומשלמים על השירות המבוקש. אם אתם מקבלים את המאמרים גם בהודעות ווטסאפ, תוכלו גם לשלוח הודעת "בקשה להפסקת מנוי פרימיום או צמיחה" או להפסקת השליחה בווטסאפ בלבד.