אז כמה עושר באמת נצבור בעשרים השנים הבאות? מתי נוכל לעסוק במה שבא לנו, משוחררים מדאגות כלכליות?
למעשה העושר שניצבור בעשרים השנים הבאות תלוי בהכנסה שלנו מעבודה ומהתשואה שנשיג על החסכונות שלנו (ההון שצברנו). בהתחלת חיינו, לפני צבירת חסכונות (הון עצמי), עיקר הכנסתנו היא מעבודה. אך ככל שההון שלנו גדל, התשואה נטו על ההון מהווה מרכיב הולך וגדל בהכנסותינו.
זו למעשה הסיבה שהעשירים נעשים עשירים יותר, ומעמד הביניים הנמוך, שאין בידיו חסכונות או שלא השכיל להשקיע את חסכונותיו בהשקעות נושאות תשואה גבוהה, הופך לעני יותר.
איזה "עושר" יתן לכם ביטחון כלכלי כך שתוכלו לעסוק במה שתרצו? מיליון דולר? 2 מיליון? אולי 20 מיליון? לדעתי משהו קרוב יותר ל 5 מליון דולר. תלוי ברמת החיים לה אתם רגילים. ניראה שקשה להשיג סכום כזה, אך הדוגמאות הבאות ידגימו שזה אפשרי אפילו תוך 20 שנה בלבד.
הסיבה לכך היא נוסחה פשוטה ביותר אך פלאית. זוהי נוסחת הריבית דריבית (compound interest). זו הנוסחה:
החיסכון = החיסכון ההתחלתי * ( 1+התשואה) בחזקת n
n = מספר השנים שהחיסכון בפעולה. במקרה שלנו. כאן 20 = n
ארבעה פרמטרים פשוטים יכולים לשנות את חייכם:
הסכום ההתחלתי איתו מתחילים לחסוך (או כמות הכסף ההתחלתית שאתם משקיעים).
שיעור התשואה השנתית שאתם מקבלים או מרוויחים על השקעה זו.
משך הזמן שהכסף מושקע ויעבוד עבורכם (= n).
החיסכון (התוספת לסכום ההתחלתי) שלכם נטו לחודש.
נבדוק כמה דוגמאות כדי לראות את כוחה של נוסחת הריבית דריבית הפילאית לצבירת העושר שלכם, ואיזה הון תצברו במשך 20 השנה הבאות.
נניח שהתחלתם עם חיסכון של 10,000 דולר ואתם חוסכים מהמשכורת עוד 500 $ בחודש. את הסכום הזה תוכלו להשקיע במגוון אופנים:
1. באיגרות חוב שיתנו כ 2% (נתנו פחות בשנים האחרונות)
במקרה זה ניצבור 162,312 $ ( ראו הסכום Final Balance) לאחר 20 שנה.
2. אפשר להשקיע בנדל"ן או השקעה אחרת שתיתן בממוצע תשואה של 4% בשנה. (במקרה של נדל"ן זו הנחה בלבד כי התשואה תלויה באזור בו נרכש הנדל"ן, אך תשואה נטו של 3-4% היא סבירה גם בהתחשב בעליית/ירידת ערך הנכס).
במקרה זה ניצבור 205,613 $ לאחר 20 שנה. עדיין רחוק מהיעד.
3. השקעה בקרן העוקבת אחרי מדד הנאסד"ק שעלה ב 40 השנה האחרונות מ-1979 – 2019, בכ 14% בממוצע שנתי (מדד הנסאד"ק מכיל את רוב מניות הטכנולוגיה).
במקרה זה ניצבור 812,386 $ סכום גדול יותר משמעותית, אך עדיין רחוק מהיעד. שימו לב שכבר כאן הריבית, $682,386 (החלק הירוק), מהווה את המרכיב המשמעותי והגדול בחיסכון.
4. השקעה בקרן שהשיגה תשואה של 25%, וכן, יש קרנות שהשיגו תשואה דומה בחמש השנים האחרונות. אנחנו השגנו תשואה של 30.97% בשלוש השנים האחרונות בהן אנו משקיעים בחברות טכנולוגיה נבחרות. מתחילת השנה (2019) תשואתנו 59%.
שימו לב להון העצום שניצבר, $4,769,372, מקרן של $10,000 בלבד וחיסכון חודשי של $500. התשואה (ריבית על החיסכון) של 25% יצרה רווח של $4,639,372 מריבית בלבד תוך 20 שנה. בסך הכל הגענו די קרוב ליעד של 5 מיליון הדולר.
איזה הבדל – 4.7 מיליון דולר ב 20 שנה, שיאפשרו לכם עצמאות כלכלית רק מחסכון זה, לעומת סכום של 205 אלף דולר במקרה של 4% תשואה, או 162 אלף דולר במקרה של קרן אג"ח, שלא ממש ישנו את מצבכם הפיננסי. האמת היא, שאנשים רבים כלל אינם מקדישים תשומת לב לתשואת חסכונותיהם או להון שחסכו, ולא מבינים את ההשפעה העצומה שיש לה על עתידם הכלכלי.
כן אני מסכים, תשואה שנתית ממוצעת של 25% היא קשה להשגה. למרות זאת, אני חושב שהיא ניתנת להשגה וזאת ע"י השקעה ממוקדת בחברות טכנולוגיות ניבחרות.
גם אם היינו משקיעים במסלול בו התשואה השנתית היא "רק" 20%, החיסכון בסוף התקופה יהיה 2,083,101$, אך אם נתמיד ונחסוך כך במשך 40 שנה (20 שנה נוספות) החיסכון יגדל לסכום אסטרונומי של $111,599,920. ראו למטה.
האם הנאסד"ק ימשיך ויעלה בקצב זה של כ 14% בשנה? האם חברות הטכנולוגה ימשיכו בגדילה המואצת שאיפשרה לנו להשיג תשואה חריגה של 31% בשלוש השנים האחרונות ו 59% מתחילת השנה?
תשואה כמו זו שהשגנו בשמונת החודשים הראשונים של 2019 היא חריגה ואין לצפות לתשואה כזו לאורך זמן, אך הערכתנו היא שקצב העליה של חברות טכנולוגיה מסויימות רק יעלה בשל הגברת קצב ההתפתחויות הטכנולוגיות ושילובן בכל תחום של חיינו. כמובן שנחווה תיקונים וגם ירידות חדות, אך ראו את גרף עלית הנאסד"ק בארבעים השנה האחרונות ובצעו את הערכתכם. העליה היא אקספוננציאלית.
כמובן שהיכולת לחסוך חשובה מאוד: ראשית, כדי ליצור סכום השקעה התחלתי, אם אין ברשותכם, ואף להגדילו. שנית תמיד כדאי לחיות בהתאם ליכולת. צבירת חובות לקניות שהן מעבר ליכולתנו, יביאו למצב הפוך לחיסכון, תשלומיי ריבית ההולכים וגדלים על החוב.
כמו כן, המפתח כאן הוא לא לגעת בהשקעה (החיסכון) למרות העליות והירידות בשוק, אלא לצורך התאמת ההשקעות בהתאם למצב החברות בהן אנו משקיעים. לצערנו, אופי האדם הוא לקנות מאוחר כשהשוק עולה, ולברוח ולמכור את אחזקותיו כשהשוק יורד, והשוק לפעמים יורד. אך צריך לזכור, אפילו במשבר החריג בחומרתו של 2008 כשהשוק ירד ב-40%, חל תיקון שנה לאחר מכן ב 2009 עם עליה של 43%.
כמובן שאפשר וצריך לשנות את הרכב התיק לפי התנאים ומצב החברות אם אתם לא משקיעים במדדים עצמם, כי מדובר בחברות שמצבן יכול להשתנות.
הישראלים הם משקיעים סולידיים ושונאי סיכון
למרות שאנחנו הישראלים נחשבים נועזים בתחומים רבים, המשקיע הישראלי הוא הסולידי ביותר בעולם. למה הכוונה? רוב תיקי ההשקעות המסורתיים מחולקים לשני אפיקי השקעה עיקריים: מניות ואגרות חוב.
רוב הציבור לא מנהל בעצמו את תיקי ההשקעות שלו, אלא נעזר באנשי מקצוע כמנהלי תיקים, בבתי השקעות, במתכננים פיננסיים, או ביועצים בבנק. עיקר ההשפעה של המשקיע על התיק, באה לידי ביטוי בשלב הראשוני, בו הוא מחליט, יחד עם איש המקצוע, על החלוקה בתיק בין אפיק המניות לאפיק אגרות החוב.
לרוב, המשקיע הישראלי ינוע בטווח החלוקה כך ש 70-90% מהתיק מושקע באג״ח, ו 10-30% מהתיק יושקע באפיק המנייתי. הדבר כולל גם בכירים בתעשיה אשר מנהלים בתי השקעות גדולים. אפשר לומר די בבטחון, שזהו הטווח הממוצע של המשקיע הישראלי. הניתוח הזה תקף גם למכשירי השקעה פנסיוניים כמו קופות גמל, קרנות פנסיה והשתלמות, בהן רוב הציבור בוחר להיות במסלולים שמייצגים חלוקה דומה.
רק לאחרונה, מכיוון שמנהלי התיקים מבינים שעליהם להשיג תשואה גבוהה יותר, מרכיב המניות עולה.
כפי שראינו למעלה, מה שרוב הציבור פחות מודע לו הוא ההשלכה של ההחלטה הזו על פוטנציאל ביצועי התיק שלו. רוב המחקרים מצביעים על כך שחלוקת הנכסים בין אפיקי ההשקעה השונים היא בעלת ההשפעה הגדולה ביותר על התשואות שמשיג המשקיע לאורך זמן.
יש לזה חשיבות רבה כי תוחלת החיים ממשיכה לעלות, וגם אחריי גיל פרישה יש לנו עוד זמן רב לחיות ונצטרך לדאוג לסכומים גדולים יותר ממה שהעריכו בעבר. מכאן, כדאי שהכסף ימשיך לעבוד עבורנו במרץ. רוב הסיכויים הם שקרנות הפנסיה יכנסו לגרעונות בשנים הבאות, בשל עליית תוחלת החיים, ועליית המרכיב האנושי (פנסיונרים ומעוטי יכולת) שמקבל מקרנות הפנסייה לעומת המרכיב האנושי שתורם להן (עובדים בעליי הכנסה בינונית וגבוהה).
חשוב להימנע מחוב
אם נחזור לרגע לעניין החוב, צריך לזכור שחוב הוא דבר מסוכן (כולל משכנתא לבית) וצריך לבדוק טוב מה תנאי החוב: באיזה ריביות ניתן, מה ה"תנאים הנוספים" ולכמה זמן ניתן? אם הריבית גבוהה, כמו חוב של אוברדרפט למשל, כל מה שתארנו למעלה עובד לטובת הבנק ונגדכם. כל הצעירים שרצים לקנות בית עם משכנתאות אדירות, או מסיימים את לימודיהם עם חוב של עשרות ומאות אלפיי דולרים/שקלים, שימו לב לזה. למעשה לצעירים אלו יהיה קשה לצאת ממצב זה של חובות, שלא לדבר כלל על תחילת חיסכון. הם יעבדו שנים רק כדי לשלם חובות אלו.
לסיכום
היכולת לחסוך, יחד עם בחירת האפיק בו תקבלו את התשואה הגבוהה ביותר על חסכונותיכם הם קריטיים והם המרכיבים שיקבעו מתי תהפכו לעצמאים מבחינה כלכלית (כמובן שלא מדובר כאן במקרה של מתנה או קבלת הון ממקור חיצוני אחר שיכול לזרז את ההגעה ליעד).
יצירת תשואה גבוהה לעיתים כרוכה בתנודתיות לטווח הקצר, אך לאו דווקא בסיכון יתר. אם אנו משקיעים בחברות טכנולוגיות, השולטות בשוק מסוים וגדלות בקצב גבוה המואץ כבר כמה שנים, אין כאן סיכון רב יותר מהשקעה בבנק שמתנהל בחוסר יעילות ומכירותיו קטנות בשנים האחרונות. השקעות כאלו יכולות לשנות את חייכם.
השקעות מוצלחות!
כדי להפסיק את המנוי שלך unsubscribe, או שלח דוא"ל לכתובת: support@investors22.com. מייל חוזר או הודעה בווטסאפ "הפסק".
גילוי נאות:
הכותב הינו בוגר אוניברסיטת תל אביב בכלכלה ומדעי המחשב, מהנדס תוכנה, עוסק בתחום ההייטק וההשקעות מזה שלושים שנה, ועשוי להחזיק במניות או ניירות ערך אחרים המוזכרים באתר. האמור באתר אינו מהווה המלצת השקעה או המלצה לביצוע פעולה כלשהי ואין בו כדי להוות תחליף לייעוץ/שיווק השקעות ו/או ייעוץ/שיווק פנסיוני המתחשבים בצרכיו ובנתוניו של כל אדם.