האם ניראה תיקון בשווקים בספטמבר?

בחודש האחרון, בעיקבות עליה חדה של מעל 5% במדדי המחירים, התעוררו חששות מחודשים להתפרצות אינפלציונית ובעיקבות כך להפחתה בהזרמת הכספים והעלאת הריבית ע"י הבנק המרכזי האמריקאי, הפדרל ריזרב (הפד). כתוצאה מכך השווקים היו תנודתיים באוגוסט ויושב ראש הפד, ג'רום פאוול, ניסה להרגיע בנאומו ביום שישי האחרון כשאמר שהעלאת ריבית אינה בתוכנית כרגע.

בטווח הקצר, אין ספק שעלייה באינפלציה היא בדיוק מה שהממשל האמריקאי צריך, כי אינפלציה היא למעשה מס שמקטין את ערך הכסף שבידי הציבור וכמו כן שוחק את ערך החוב של הממשל האמריקאי. אבל בטווח הארוך, הזרמת הכסף של הפד היא ניסוי חסר תקדים ולא בטוח שניתן יהיה לשלוט בעלית המחירים ללא העלאת ריבית שתצנן את השווקים ותביא לירידות מחירים.

הריבית תישאר אפסית להרבה זמן

הפד הכריז על העלאת יעד האינפלציה ועל כך שהוא הולך לשמור את הריבית הנומינלית על אפס לעוד הרבה מאוד זמן, מה שאומר לשוקיי ההון שהריבית הריאלית על הדולר עומדת לרדת ואף להיות שלילית.

אפשר להבין למה הוא עושה זאת, כאמור: החוב של הממשל האמריקאי צפוי להגיע עד סוף השנה ל-130% מהתוצר, וכשזה המצב, כל דבר שיעזור לממשל לשחוק את החוב יתקבל בברכה.

למעשה, מבחינת הממשל, אינפלציה היא ברכה כפולה: פעם אחת, בגלל שאינפלציה היא סוג של מס כי ערך הכסף שבידי הציבור יורד, ופעם שניה בגלל שהאינפלציה שוחקת את ערך החוב הממשלתי.

נאומו של יו"ר הפד

בנאומו של יו"ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאוול ב- 26/9, המשיך הנגיד האמריקאי לדבוק בדחיית מועד העלאת הריבית ואותת לשווקים כי בינתיים לפחות, ההרחבה הכמותית ע"י קניית אג"ח ממשלתי, נמשכת.

העיניים בשווקים היו נשואות לדבריו של ג'רום פאוול, שדיבר בפסגה השנתית של הפדרל ריזרב בג'קסון הול - ושוב הרגיע את השווקים. פאוול חזר על עמדתו כי לא צפויה עליה בריבית בקרוב כשאמר כי הפד יישאר זהיר בכל החלטה להעלות את הריבית בזמן שהשוק עוד לא הגיע לתעסוקה מלאה, וצינן את החששות בשווקים בעקבות הקולות הניציים יותר בקרב בכירי הפד, שמצדדים בצמצום התערבות הבנק בשווקים.

בפרוטוקול ישיבת הפד מ- 27-28 ביולי, שפורסם בשבוע שעבר, נחשף כי מרבית חברי הפד צידדו בכך שהבנק המרכזי יתחיל לצמצם את רכישות האג"ח השנה, מוקדם יותר משציפו הכלכלנים. חשיפה זו הביאה כזכור, לירידות בשווקים באוגוסט מאחר וכלכלנים צופים כי צמצום הרכישות הוא שלב מקדים להעלאת ריבית.

אך בדבריו פאוול למעשה משדר פעם נוספת כי הוא מעוניין להמתין להמשך התאוששות הכלכלה. עם זאת, מדבריו ניתן להבין כי הבנק ככל הנראה יתחיל לצמצם את רכישות האג"ח לפני סיום שנת 2021 אם הכלכלה תמשיך לצמוח.

על פי הנגיד האמריקאי, הכלכלה עשתה "התקדמות משמעותית נוספת" לקראת יעד של תעסוקה מלאה, מה שיאפשר להקטין את רכישת האג"ח עוד השנה.

מנגד, פאוול ציין כי התפשטות נוספת של ווירוס הקורונה בגרסת הדלתא, שמהווה סיכון לכלכלה, אפשרית. פאוול השתדל לבטל את חשיבותו של סיכון זה ושידר כי הפד מעוניין להתחיל לצמצם את תוכנית רכישת האג"ח שלו עוד השנה: "בעוד שגרסת הדלתא מציגה סיכון לטווח קצר, הסיכויים טובים להמשך ההתקדמות לקראת תעסוקה מקסימלית".

בנאומו, הוסיף פאוול ואמר כי הבנק הפדרלי לא קרוב להעלות את הריבית וכי הקטנת רכישות האג"ח לא מעבירה איתות לגבי העיתוי של העלאת הריבית הראשונה. לדברי פאוול: "אני סבור, שאם הכלכלה תתפתח כצפוי, ראוי יהיה להתחיל להפחית את קצב רכישת הנכסים עוד השנה. בחודש שעבר נרשמה התקדמות רבה בדמות דו"ח תעסוקה חזק ביולי, אך חלה גם התפשטות נוספת של הווירוס בגרסת הדלתא".

הזרמות הפד ויעד האינפלציה

מאז האביב בשנה שעברה, הפד רוכש בכל חודש כ-120 מיליארד דולר באגרות חוב ממשלתיות (כ-80 מיליארד) וניירות ערך מגובות משכנתאות (כ-40 מיליארד) כדי להעלות את מחירי אגרות החוב ולהשאיר את הריבית נמוכה לטווח ארוך וכך לסייע להתאוששות הכלכלה. כזכור, בעקבות הקורונה הפד הוריד את הריבית לאפס וקבע כי מעתה אין יעד אינפלציה ספציפי, אלא רק יעד אינפלציה ממוצע של 2%. כלומר, גם אם האינפלציה תהיה גבוהה יותר - כפי שקורה כעת - הוא לא ימהר להעלות את הריבית.

מאזן הפד הוכפל בעקבות הקורונה

עד משבר הסאב-פריים ב-2008 עמד מאזן הפד על פחות מטריליון דולר (כ-0.9 טריליון דולר). ברגע אחד, בעקבות המשבר, זינק מאזן הפד בכ-1.5 טריליון דולר נוספים, ובשנים הבאות המשיך הפד להזרים כסף לשווקים - עד שהגיע ב-2014 לכ-4.5 טריליון דולר.

בעקבות התפרצות מגפת הקורונה וההשפעה ההרסנית על העולם, כאשר נרשמו ההתכווצויות הגדולות ביותר בכלכלות העולם מאז מלחמת העולם השנייה, הזרים הפד לשווקים תוך שלושה חודשים בלבד עוד 3 טריליון דולר ומאז מאזן הפד ממשיך לטפס לאיטו (באופן יחסי) והגיע כבר לכ-8.34 טריליון דולר.

רבים חושבים כעת כי השווקים בעצם מתודלקים לאו דווקא בעקבות התוצאות הכספיות של החברות, אלא בעיקר בגלל הכסף האין סופי שהפד הזרים לשווקים, ולכן סבורים כי שינוי כיוון משמעותי מצד הפד עשוי לזעזע את השווקים.

סביר להניח כי בפד ערים לחששות הללו, ואולי חוששים בעצמם מההשלכות של הפסקת הזרמת הכסף לשווקים - כמו נפילה בשוק המניות - ולכן מהססים לסיים את הרכישות. הבעיה היא שכל עוד ההזרמות נמשכות - גם בועת החובות ממשיכה להתנפח, וחברות גרועות ללא רווחים והכנסות או הכנסות שיורדות ממשיכות לחלק דיווידנדים, לקנות חזרה את מניותיהן ולמעשה להתקיים, רק בעזרת הלוואות וגיוסי כסף זול.

מאזן הפד (בטריליוני דולר)

לסיכום

המשך עליית המחירים בשיעורים של 5% ויותר תייצר לחץ על הפד להקטין את רכישות האג"ח ולהעלות ריבית. אמצעי ריסון אלו גורמים בדרך כלל לירידות חדות בשווקים.

ירידה בקצב עליית המחירים והאטה בהתאוששות, תידחה את אמצעי הריסון והיציבות בשווקים עשויה להמשך. הפרדוקס הוא שדווקא המשך המגפה בצורה מוגבלת תרתיע את הפד להפעיל צעדים מרסנים, דבר שיעודד עליה בשווקים, לפחות בסקטורים טכנולוגים מסויימים.

כיום פועלים על רמות המחירים כמה כוחות מנוגדים:

הדפסות הכסף של הפד והריבית האפסית יוצרים לחצים אינפלציוניים, ואילו ההתפתחויות הטכנולוגיות וגלובליזציה יוצרים לחצים דיפלציונים וירידות מחירים. לדוגמה, התפתחויות טכנולוגיות משבשות בתחום הפיננסי תבאנה לירידת מחירים בשירותים פיננסים, צימצום ופשיטות רגל של מוסדות פיננסיים כמו בנקים. כך גם בתחום רכב הבנזין והסולר שיוחלף ע״י הרכב החשמלי יהיו שיבושים ושינויים רבים שיביאו לירידות מחירים ופשיטות רגל בשנים הבאות.

בחודשים הקרובים נצטרך להמתין ולראות אילו כוחות גוברים, האם האינפלציה מרימה ראש והמחירים ממשיכים לעלות או שקצב עליות המחירים מתמתן. האם הכלכלה ממשיכה להתאושש במהירות ואיתה העלייה בתעסוקה ובמחירים או שהכלכלה תאט קצת את קצב ההתאוששות ויתברר שהעליות האחרונות היו למעשה תגובת יתר ליציאה מהמגפה והסגרים וחזרה לפעילות כלכלית "נורמלית".

כיום מחירם של נכסים רבים, כולל רמות המחירים בשוקי ההון, גבוהים מאוד בפרספקטיבה היסטורית. עד שכיוון הכלכלה יהיה ברור יותר, כדאי להימנע מהשקעות ממונפות וכדאי אף להגדיל את יתרות המזומן בתיק. אנחנו מצדנו לא נמהר להשלים את תיק חברות הצמיחה המהירה ואם נוסיף חברה או מכשיר השקעה לתיק, נעשה זאת רק אם אנחנו משוכנעים שזהו התזמון הנכון.

שירות הצמיחה המהירה הוא שירות שיציג כ- 20 חברות לאחר שיפורסמו כולן. החברות הנוספות יפורסמו כל כמה שבועות, וייצרו תיק השקעה המכוון למקסימום צמיחה. המטרה היא להשקיע בחברות שתעלינה פי 10, 20, 50 ואף יותר בחמש עד עשר השנים הבאות. כמובן שתיק זה יהיה תנודתי יותר מתיק הפרימיום. השקעות מוצלחות!