מלחמת הסחר בעיצומה וקשה לדעת כיצד תסתיים

מתקפה על איגרות חוב אמריקאיות

בשלושת השבועות האחרונים, השווקים הפיננסיים בעולם חוו טלטלה עזה. יותר מ־5 טריליון דולר התאדו מהשוק, הדולר האמריקאי נחלש בצורה חדה, והתשואות על אג"ח ממשלת ארצות הברית זינקו.

ברקע לכל זה עומדת, בעיקר יפן. כך לפחות עד הימים האחרונים. במשך למעלה משבעה עשורים, יפן נחשבה לאחת מבעלות הברית הכלכליות והאסטרטגיות החשובות ביותר של ארצות הברית. כחלק ממערכת היחסים הזו, יפן השקיעה לאורך השנים טריליוני דולרים באג"ח של ממשלות אמריקאיות. אחזקות אלה סייעו לארצות הברית לגייס חוב בריבית נמוכה, לחזק את אמינות הדולר בשווקים העולמיים ולשמור על יציבות פיננסית.

מה מניע את יפן?

אולם כעת, באופן שקט אך דרמטי, נראה כי יפן שינתה גישה משום מה. היא החלה למכור כמויות עצומות של אג"ח אמריקאיות. המכירה המסיבית הזו פגעה באמון הגלובלי ביציבות השוק האמריקאי, והובילה לזינוק בתשואות האג"ח (כאשר מחירי האג"ח יורדים, התשואות עליהן מזנקות) – סימן מובהק לכך שהמשקיעים דורשים כעת תשואה גבוהה יותר כדי להחזיק בנכסים של ממשלת ארה"ב. בנוסף, הדולר האמריקאי ספג ירידות חדות, מה שמוסיף לתחושת חוסר היציבות בשווקים.

המהלך היפני – שנראה כמעט כמו מתקפה כלכלית שקטה – עורר שאלות רבות בקרב כלכלנים ומשקיעים. כיצד ייתכן שבעלת ברית כה מרכזית של ארה"ב בחרה בצעד שנראה הפוך לאינטרסים ההדדיים? חלק מהתשובות טמונות במציאות הכלכלית הפנימית של יפן. היא מתמודדת עם לחצים אינפלציוניים, עם חולשה מתמשכת של הין, וייתכן שגם עם צורך לאותת לעולם – ואולי גם לוושינגטון – כי האינטרסים שלה משתנים.

המכירה הזו של אג"ח אינה צעד טכני בלבד. מדובר בתמרור אזהרה, אשר עשוי להשפיע על מאזן הכוחות הגלובלי. היא מאותתת כי יפן אולי אינה רואה עוד בדולר את עוגן היציבות הבלתי מעורער שהיה עד כה. יתרה מכך, מהלך כזה מציב סימן שאלה גדול לגבי המשך הדומיננטיות של הדולר כמטבע רזרבה עולמי. אם מדינות נוספות ילכו בדרכה של יפן – כמו סין, סעודיה או הודו – הרי שמדובר בשינוי גיאופוליטי של ממש.

יפן, שבעבר שימשה כעמוד תווך של התמיכה הגלובלית בדולר, הפכה – ולו זמנית – לשחקן שמערער על המעמד הזה וסיבותיו עימו. אם אכן זהו תחילתו של תהליך רחב יותר, ייתכן מאוד שהעולם הפיננסי עלול לעמוד בפני עידן חדש, שבו לא יהיה עוד מטבע אחד שכולם סומכים עליו, אלא מערכת מרובת מטבעות, עם מוקדי כוח חדשים ושבריריות גבוהה בהרבה.

לא ברור אם סין מצטרפת למהלך של יפן או גם אם היא פועלת ממניעים של הגנה על המטבע שלה אך בימים אלו ניראה שגם היא הצטרפה למה שמכונה "הנשק הגרעיני" הכלכלי שהוא, מכירת אג"ח ממשלת ארה"ב (Treasuries) . הסיבה אולי, היא מלחמת המכסים החדשה. ממשל טראמפ הטיל ב-9 באפריל מכס של 104% על כל היבוא מסין. בתגובה, סין השיבה במכס נגדי של 50% על מוצרים אמריקאיים, ובהמשך שני הצדדים הסלימו את הצעדים – טראמפ העלה ל-145% וסין ל-125%. כל זה התרחש תוך שבוע.

למה שוק האג"ח חשוב יותר משוק המניות?

רוב האנשים חושבים שהבנק הפדרלי קובע את הריביות במשק, אך בפועל – הפד קובע רק את הריביות לטווח הקצר. שוק האג"ח קובע את הריבית לטווח הארוך. כשמדינות כמו סין ויפן מוכרות כמויות גדולות של אג"ח, מחירן יורד והתשואה עליהן עולה. תשואה גבוהה פירושה ריבית גבוהה על משכנתאות, הלוואות, כרטיסי אשראי וכל חוב אחר. הריבית על אג"ח ל-10 שנים בארה"ב, שהיא מדד מרכזי, קפצה לאחרונה משמעותית.

הסיבה לכך: מכירות ענק של אג"ח מצד סין ויפן – שתי המדינות שמחזיקות את עיקר החוב האמריקאי בעולם. זה מאלץ את ארה"ב להציע ריבית גבוהה יותר כדי למשוך קונים חדשים לאג"ח שלה, מה שמכביד על הכלכלה כולה ויקשה על ארה"ב לגייס חוב חדש או למחזר חוב קיים.

ניתן דוגמה פשוטה איך ומדוע זה קורה כי הנושא לא תמיד קל להבנה: ברגע שסין ויפן מוכרות כמויות כאלו של אג"ח מחירן יורד. הקונים של האג״ח קונים אותן בירידה כי ההיצע גבוה בהרבה מהביקוש. כשמחיר איגרת חוב יורד, הריבית על אג"ח אלו בהגדרה עולה.

למה? 

נגיד שהנפקנו אג"ח ב- 100 דולר והבטחנו קופון של 5 דולר (ז"א, 5% ריבית) בסוף השנה. ז"א, הבטחנו למלווה 105 דולר בסוף השנה. אם המלווה החליט למכור את האיגרת שברשותו ב- 90 דולר (כי הוא זקוק לכסף למשל)  אז מחיר האיגרת יורד ל- 90 דולר והריבית על איגרת זו עלתה עתה לקצת יותר מ-15%, כי בסוף השנה יקבל הקונה של האיגרת 105 דולר, 15 דולר בנוסף ל- 90 הדולר ששילם כשרכש את האיגרת.

עתה, אם נרצה להנפיק עוד איגרות חוב יהיה עלינו להתחרות עם איגרות החוב הקיימות בשוק ומשלמות 15% ריבית.

מדוע סין מוכרת אג"ח

מהלך מכירת האג"ח לא נועד בהכרח "להפיל את השוק" ולהעלות את הריבית, אלא ייתכן שהוא חלק מאסטרטגיה דומה למה שנעשה מול הליש"ט הבריטית בשנות ה-90. אז, ג'ורג' סורוס וסקוט בסנט (כיום שר האוצר של טראמפ) ביצעו מתקפה מתוזמנת על הפאונד שגרמה לבריטניה לפרוש ממנגנון המטבע האירופי (ERM) ולפיחות חד בליש"ט – מהלך שהכניס לג'ורג' סורוס וסקוט בסנט מעל מיליארד דולר.

ייתכן שסין נמצאת כעת באותו מצב: היא נאלצת לבחור בין לאפשר ליואן להיחלש (מה שיגדיל את היצוא אבל יגרום לפאניקה פנימית בסין), או לשמור על ערכו של היואן דרך מכירת אג"ח אמריקאיות והמרת הדולרים שלה ליואן (בעצם קניית יואן כדי לשמור על ערכו). סין בחרה באפשרות השנייה – וזה מה שמפיל את שוק האג"ח.

תוצאה אפשרית: קריסה דו-כיוונית

מצב כזה עלול להוביל ל"פיצול כלכלי" (Decoupling)  בין סין לארה"ב – שבו שתי הכלכלות מפסיקות להחזיק זו במטבע של השנייה, וייווצרו למעשה שתי מערכות מוניטריות עולמיות נפרדות. אמנם לא הגענו לשם עדיין, אבל אם המגמה תימשך – ייתכן שזה יהיה הכיוון.

בנוסף, ככל שהתשואות עולות, על ארה"ב לשרת חוב אדיר (מעל 36 טריליון דולר), ועלויות הריבית עולות. זה עלול לגרום למיתון ולחץ על הפדרל ריזרב לחזור להדפסת כסף  כדי לקנות אג"ח, להעלות את מחירו ולהוריד את הריבית.

לסיכום

בעוד העולם ממשיך להתבונן בדולר כעוגן של יציבות, ייתכן שיפן – המדינה השקטה, הזהירה והאסטרטגית, היא זו שלחצה על ההדק ראשונה ואליה הצטרפה לאחרונה סין.

המתיחות בין ארה"ב לסין, כפי שהיא באה לידי ביטוי דרך מכירת אג"ח, מכסים הדדיים ועליית ריביות – היא לא רק מלחמה כלכלית, אלא מאבק על היציבות הפיננסית העולמית. אם שתי המדינות לא תרגענה את הרוחות בקרוב, הן עלולות לגרור את העולם כולו למערכת כלכלית חדשה, פחות יציבה, עם שני מוקדי כוח מתחרים וייתכן שאנחנו אף עומדים בפני עידן חדש של מערכת פיננסית עולמית מרובת מטבעות.

הסיכוי לכך עדיין קטן לדעתי, אך כרגע לא ניראה שהמנהיגים מרגיעים את המצב ויורדים מההצהרות הלוחמניות. כרגע רואים נסיגה רק כשאין ברירה.

איך זה משפיע על שוק המניות וכיצד עלינו לפעול?

כמו שכתבנו בשבוע שעבר, אי הוודאות, החשש ממיתון או אף סטגפלציה (מיתון עם אינפלציה) והחשש העתידי מאי סדר עולמי מביא לתנודתיות חריפה בשווקים. הגנה אפשרית בזמן אי-וודאות היא הגדלת יתרות המזומן בתיק. לכמה אחוזים מהתיק? כל אחד לפי העדפותיו.

לדוגמה, נכון לאפריל 2025, ברקשייר האת’ווי של וורן באפט מחזיקה בכ-334 מיליארד דולר במזומן ובנכסים נזילים, כולל מזומנים, מק”מים ואג”ח ממשלתיות קצרות טווח. סכום זה מהווה כ-53% מהנכסים של החברה, והוא גבוה יותר מערך תיק המניות הסחירות שלה בארה”ב.

הצטברות המזומן בברקשייר נובעת בעיקר ממכירת מניות בהיקף של 134 מיליארד דולר במהלך 2024, כולל הפחתה משמעותית באחזקות באפל ובבנק אוף אמריקה. במקביל, החברה צמצמה את הרכישות החוזרות של מניותיה.

וורן באפט הסביר כי הצטברות המזומן נועדה להמתין להזדמנויות השקעה אטרקטיביות, במיוחד לאור הערכות שווי גבוהות בשוק המניות. הוא הדגיש כי ברקשייר תעדיף תמיד להחזיק בעסקים טובים על פני מזומן, אך בינתיים שומרת על גמישות פיננסית.

אחזקת המזומן הגדולה הזו מאפשרת לברקשייר לנצל הזדמנויות השקעה עתידיות, במיוחד בתקופות של תנודתיות בשווקים.

מניות מדווחות השבוע

ראו את החברות החשובות המדווחות השבוע.

המדווחות השבוע

תוצאות התיקים שלנו

(נכון ליום 15/4/2025. הערה: מעתה נדווח על הרווחים/הפסדים בתיקים פעם בחודש)

תיק ה- AI (חברות AI מובילות)

השקעה ראשונית: $100,000 (יולי 2023)

שווי התיק היום: $259,735

תשואת התיק בשנת 2024: 176.76%

תשואה מתחילת 2025: 1.58% 

תוכלו להצטרף לתיק ה- AI בקישור למטה:

אני רוצה להצטרף לתיק ה- AI!

התיק מבוסס על מחקר מעמיק של שוק הבינה המלאכותית – התחום הצומח ביותר בעולם כיום.

תיק הפרימיום (חברות טכנולוגיה גדולות מובילות)

ההשקעה הראשונית בתיק: 100,000 $ (תחילת 2017).

שווי התיק הנוכחי: $4,823,624.

העלייה בשווי התיק בשנת 2023: 94.77%.

העלייה בשווי התיק בשנת 2024: 81.01%.

תשואה מתחילת שנת 2025: 10.04% -

תוכלו להצטרף לתיק הפרמיום ולראות מי הן החברות המרכיבות את התיק כאן. מחיר תיק הפרמיום הוא 80 ש"ח לחודש או 960 ש"ח לשנה.

השקעות מוצלחות לכולן/ם!

תוכלו להירשם לבלוג זה חינם כאן ולהתחיל לקבל במייל מאמרים הדנים בתחום ההשקעות.

תוכלו גם לעקוב אחרינו בטוויטר כאן, שם אנחנו מפרסמים עדכונים קצרים יותר.

שימו לב שבמאמר זה אנחנו משתפים אתכם בתחזיותינו, דעותינו ושיקולינו לצורכי מידע, אך אין זה יעוץ או הכוונה כיצד לפעול ו/או לנהל את השקעותיכם ויתכן ואנו משקיעים בחלק או בכל החברות המוזכרות במאמר. על כל אחד ואחת לבצע את בדיקותיו/ה ולהסיק מסקנות בהתאם להעדפותיו/ה.

זכרו, המנוי לתיק הפרמיום, תיק הצמיחה ותיק ה- AI הוא מנוי לשנה. כברירת מחדל המנוי מתחדש אוטומטית כל שנה. תוכלו לסיים את המנוי שלכם בכל עת דרך הפרופיל שלכם/ן (בחרו מהתפריט "המנוי שלי", בחרו בסוג המינוי ו"ביטול מנוי") באתר זה. אם אתם מקבלים את המאמרים גם בהודעות ווטסאפ, תוכלו גם לשלוח הודעת "בקשה להפסקת מנוי פרמיום או צמיחה" או להפסקת השליחה בווטסאפ בלבד.