כיצד בונים עושר

למה רוב האנשים מחמיצים את מה שבאמת בונה עושר?

אנשים רודפים אחרי כסף כל החיים - משכורת גבוהה, השקעה "גדולה", "מכה" אחת שתשנה להם את החיים. אבל כמעט כולם מחמיצים את הכוח הכי חשוב בבניית עושר: ריבית-דריבית (COMPOUNDING). לא בתיאוריה, אלא במובן העמוק שלה, תהליך מתמטי עיקש שמתגמל סבלנות ומשמעת, ומעניש פחד, התערבות ופזיזות.

רוב האנשים חושבים לינארית – אבל עושר אמיתי נבנה בצורה אקספוננציאלית.

הוספה לעומת מכפלה - שני עולמות שונים לחלוטין

רוב האנשים חושבים על כסף כעל חיבור פשוט: אם חסכתי השנה 1,000 דולר, ועוד 1,000 בשנה הבאה – יש לי 2,000.

זו צורת חשיבה לינארית. היא הגיונית בחיי היומיום – צייד צד חיה אחת וזה יספק לו אוכל ליום אחד; שתי חיות – יספיקו ליומיים. ככה המוח שלנו בנוי.

אבל בניית עושר לא עובדת בצורה לינארית, אלא דרך כפל מתמשך:

• לחסוך את הרווח.

• להשקיע שוב ולתת לזמן לעבוד – זה כפל.

דוגמה פשוטה:

• מי שמתחיל עם 100,000 דולר ופשוט מוסיף לו 10,000 דולר כל שנה – אחרי 30 שנה יהיה לו בערך 400,000 דולר.

• מי שמתחיל עם 100,000 דולר ונותן לכסף לצמוח ב־10% בשנה בלי לגעת בו – אחרי 30 שנה יהיה לו בערך 1.7  מיליון דולר.

• אבל אם תתחילו עם 100,000 דולר ותתנו לכסף לצמוח ב־25% בשנה בלי לגעת בו – אחרי 30 שנה יהיה לכם בערך 80 מיליון דולר. זה ממש עושר.

אותו סכום התחלתי, אותה תקופה, אבל גישה אחרת לגמרי: לא "אני מוסיף כסף", אלא "הכסף שלי מייצר עוד כסף, שגם עליו אני מרוויח".

זו המשמעות האמיתית של ריבית-דריבית (Compounding) רווחים על הרווחים, לא רק על הקרן.

האויב מספר 1 של הריבית־דריבית: להפסיק באמצע

רוב האנשים מבינים ריבית־דריבית כשמסבירים להם – אבל לא מיישמים אותה או אף הורסים אותה במעשים לאחר שהתחילו.

כל פעם שמוציאים כסף מההשקעות, אם בשביל צריכה או מפחד כשיש נפילות בשוק:

זה לא רק הכסף שיצא מההשקעות, ההוצאה מבטלת את כל הרווחים העתידיים שהכסף הזה היה יכול לייצר לאורך השנים.

דוגמה לכך:

יש שני משקיעים,

• שניהם מתחילים עם אותו סכום.

• שניהם מקבלים אותה תשואה שנתית.

אבל:

• משקיע א׳ מושך כל שנה 5% כדי לחיות.

• משקיע ב׳ לא מושך כלום 20 שנה, נותן להכול להצטבר – ורק אחרי 20 שנה מתחיל למשוך.

אחרי 20 שנה, משקיע ב׳ "עשיר" ביותר מפי שניים ממשקיע א׳, למרות שהרווח השנתי היה זהה. הסיבה: אחד זרם עם הכוח האקספוננציאלי, השני החליש אותו כל הזמן.

ריבית-דריבית זו לא פונקציה שאפשר להדליק ולכבות מתי שבא לנו. זה תהליך שדורש:

• סבלנות

• משמעת

• החלטה מודעת לא לגעת ברווחים לאורך זמן.

מה חשוב יותר: תשואה גבוהה או זמן?

ההשוואה הבאה מדגימה בצורה חזקה מה באמת חשוב:

מה תעדיפו?

•  50% תשואה לשנה במשך 5 שנים

  או

• 25% תשואה לשנה במשך 30 שנים?

אינטואיטיבית, הרבה יגידו: 50% לשנה, זה "מטורף".

אבל המתמטיקה אומרת אחרת:

• 50% לשנה ל־5 שנים הופכים 100,000 דולר לכ־759,000 דולר.

• 15% לשנה ל־30 שנים הופכים את אותם 100,000 דולר ל־ 6.6 מיליון דולר.

• 25% לשנה ל־30 שנים הופכים את אותם 100,000 דולר ל־ 80.8 מיליון דולר!

זה לא טעות במאמר - שמונים מיליון דולר. אותו הון התחלתי עם הבדל אחד:  עקביות לאורך זמן.

המסקנה:

• רווח "גדול ומהיר" מפתה – אבל לא בונה אימפריות ויכול גם להרוס אותן אם הולכים "על כל הקופה".

• רווח טוב ועקבי לאורך עשרות שנים –  זה מה שבונה עושר אמיתי.

לכן צריך לחזור שוב ושוב על עיקרון אחד: זמן + עקביות > מתשואה חד־פעמית גבוהה.

למה אנחנו כל כך גרועים בלתת לזמן לעבוד?

כאן נכנסת הפסיכולוגיה. הסיבות הן:

1. שנאת הפסד - מחקרים מראים שאנחנו מרגישים הפסד בעוצמה של בערך פי 2.5 יותר מתחושת הרווח.

   • ירידה של 20% בתיק כואבת הרבה יותר מהשמחה על רווח של 20%.

   • אז כשיש ירידות בשוק – אנחנו נבהלים, מוכרים, נועלים הפסד, ועוצרים את הריבית־דריבית.

2. בדיקה מוגזמת של התיק -

   • בשנה בודדת, השוק הפסיד בערך אחת ל־4 שנים.

   • אבל ב־20 שנה – היסטורית, אף פעם לא יצא שתיק מנייתי רחב היה בהפסד נטו.

     מי שבודק כל יום – חי בסטטיסטיקה של שנה.

     מי שמסתכל קדימה 10–20 שנה, חי בסטטיסטיקה אחרת.

3. אנחנו נוטשים את המסלול בדיוק לפני שהקסם מתחיל -

   • בהתחלה, הגרף של צמיחה אקספוננציאלית נראה כמעט שטוח. חודשים או אף שנים (תלוי בתשואה) של "קצב עלייה איטי".

   • רוב האנשים מתייאשים בחלק השטוח.

   • הם רואים ש"עברו כמה שנים וזה רק הכפיל את עצמו", ולא מבינים שהאקשן האמיתי מתחיל דווקא אחר כך – כשהעקומה מתרוממת בחדות.

לכן כמעט כל המיליארדרים עשו את עיקר העושר שלהם בשליש האחרון של הקריירה, לא בהתחלה. הם לא נהיו חכמים פתאום. הם פשוט נתנו לזמן לעשות את שלו.

ריבית דריבית זה לא רק כסף – זה גם ידע, כישורים וקשרים

אחת התובנות היפות היא שהמתמטיקה של ריבית דריבית לא מוגבלת לכסף.

אותו עקרון עובד גם על:

• מיומנויות – אם אתה משתפר ב- 1% ביום במה שאתה עושה, תוך כמה שנים אתה כבר לא אותו אדם מקצועית. אתה מקצוען. אם תחליף מקצוע תצטרך להתחיל שוב כמעט מהתחלה.

• ידע – כל ספר, כל קורס, כל פרויקט מוסיף שכבה שמעלה את רמת הידע וההבנה שלכם ועושה אותכם חכמים יותר.

• רשת קשרים – קשרים בודדים חזקים שנבנים לאורך זמן יכולים לפתוח אינסוף דלתות. לעומת זאת בעת משבר זמני ביחסים קל לנתק את הקשר שנבנה שנים ואז צריך להתחיל שוב לבנות קשר חדש.

• הרגלים יומיומיים – אימון, תזונה, שינה – כל שיפור קטן שנשמר לאורך זמן נותן "ריבית דריבית" על הגוף והנפש.

גם כאן נשאלת אותה שאלה פשוטה:

האם מה שאני עושה נצבר או נעלם?

המסגרת שמסננת החלטות גרועות: "האם זה מצטבר או נצרך?"

אני מציע שאלה אחת לשיפוט כמעט לכל החלטה:

האם זה נצבר(Compounding)  או נצרך (Consuming)?

דוגמאות פשוטות:

• ארוחת גורמה יקרה – נצרכת. טעימה, אבל נעלמת.

• לימוד מיומנות חדשה – מצטבר. תשרת אותך מאות ואלפי פעמים.

• טסלה/מרצדס חדשה – נצרכת. ירידת ערך מרגע היציאה מהסוכנות.

• השקעה בקרן מחקה מדד – מצטברת. רווחים על רווחים.

הבעיה של רוב האנשים:

• הם קודם צורכים,

• ומה שנשאר – אם נשאר – הם משקיעים.

המתמטיקה הפשוטה:

• מי שמשקיע 20% מההכנסה וצורך 80% - כמעט תמיד נשאר בעקומה לינארית.

• מי שמשקיע 80% (בשלבים מסוימים בחיים כשכבר אפשר) וצורך 20% - אחרי 10–20 שנה משחק במשחק אחר לגמרי.

המשתנים החשובים במשחק: לא כמה, אלא כמה זמן ומה התשואה

הנקודה אולי הכי חשובה:

לא הסכום ההתחלתי קובע, ולא התשואה המדהימה לרבעון אחד. המשתנה הקריטי בריבית-דריבית הוא:

התשואה לאורך זמן וכמה זמן אתה מצליח להישאר במשחק בלי להפריע לתהליך.

כל פעם שאתה:

• מחליף אסטרטגיה – כנראה בשלב הגרוע.

• מוכר בפאניקה בירידות – ומקבע הפסדים.

• קופץ מטרנד לטרנד כי הטרנד הראשון איכזב,

אתה בעצם לוחץ על Reset – וחוזר להתחלה של העקומה, לחלק השטוח.

מי שמחליף מסלול כל שנתיים–שלוש בלי הרווחים, מתחיל כל פעם מחדש. מי שבוחר אסטרטגיה עם ציפייה חיובית לטווח ארוך ונותן לה לרוץ שנים – נותן לעצמו סיכוי להגיע לעקומה האמיתית של העושר.

כמובן שלפעמים אנחנו מבינים שטעינו באסטרטגיה וצריך לתקן בהשקעות או בקשר עם האדם הלא נכון, אך רוב הפעמים ההפסקה של התהליך לא מוצדקת ונובעת ממשבר זמני.

אז מה עושים מפה?

כמה רעיונות פרקטיים מתוך כל הפילוסופיה הזו:

1. להפסיק לחפש "מכה" ולהתחיל לבנות מערכת:

   • סכום קבוע להשקעה חודשית

   • תיק סביר (למשל מדדים, או קבוצה של מניות איכותיות ולא רק הימור על מניה אחת)

   • החלטה לא למשוך רווחים לאורך שנים.

2. להפוך כמה דברים בחיים מ“צריכה” ל“צמיחה”

   • פחות קניות גחמניות, יותר השקעה בידע/כישורים/השקעות.

3. להפסיק למדוד כל יום – ולהתחיל לחשוב בשנים

   • פחות להיבהל מירידות חודשיות.

   • יותר להסתכל על היסטוריה של 20–10 שנה.

4. להתחייב למסלול אחד סביר – ולא לקפוץ כל פעם לדבר הבא

   • לא להחליף כל שבוע "סגנון השקעה".

   • לא למחוק תיק ולבנות חדש כל פעם שיש כותרת מפחידה.

מילה אחרונה : אתם לא באיחור - אתם רק בתחילת העקומה

"אתם לא מאחרים כרגע – אתם פשוט עדיין רק בחלק השטוח של העקומה."

המשחק של ריבית-דריבית תמיד מרגיש בהתחלה איטי, משעמם, "לא שווה את המאמץ". אבל מי שמבין את המתמטיקה – לא מתבלבל ומתאכזב מהתחושה.

אם נסכם במשפט אחד: עושר לא נבנה מהחלטה אחת גדולה – אלא מאלפי החלטות קטנות שחוזרות על עצמן בעקביות, במשך שנים, כשהזמן עושה עבורכם את עבודת הכפל.

המניות המדווחות השבוע

ראו את החברות החשובות המדווחות השבוע בטבלה למטה.

החברות המדווחות השבוע

השקעות מוצלחות לכולן/ם!

תוכלו להירשם לבלוג זה חינם כאן ולהתחיל לקבל במייל מאמרים הדנים בתחום ההשקעות.

תוכלו גם לעקוב אחרינו בטוויטר כאן, שם אנחנו מפרסמים עדכונים קצרים יותר.

שימו לב שבמאמר זה אנחנו משתפים אתכם בתחזיותינו, דעותינו ושיקולינו לצורכי מידע, אך אין זה יעוץ או הכוונה כיצד לפעול ו/או לנהל את השקעותיכם ויתכן ואנו משקיעים בחלק או בכל החברות המוזכרות במאמר. על כל אחד ואחת לבצע את בדיקותיו/ה ולהסיק מסקנות בהתאם להעדפותיו/ה.

המנוי לתיק הפרמיום, תיק הצמיחה ותיק ה- AI הוא מנוי לשנה. כברירת מחדל המנוי מתחדש אוטומטית כל שנה. תוכלו לסיים את המנוי שלכם בכל עת דרך הפרופיל שלכם/ן (בחרו מהתפריט "המנוי שלי", בחרו בסוג המינוי ו"ביטול מנוי") באתר זה. אין החזר כספי לאחר הרישום וחשיפת המידע, לכן בדקו טוב שאתם נרשמים ומשלמים על השירות המבוקש. אם אתם מקבלים את המאמרים גם בהודעות ווטסאפ, תוכלו גם לשלוח הודעת "בקשה להפסקת מנוי פרימיום או צמיחה" או להפסקת השליחה בווטסאפ בלבד.