האם מתקרבת מפולת בשווקים?

לאחרונה, מאמרים רבים בעיתונות דנים בשאלה האם מתקרבת מפולת בשווקים?

חוזי שחורות ושורטיסטים כמו מייקל ברי, שחזה את מפולת המשכנתאות ב- 2008 וכיכב בסרט "ביג שורט", טוענים שאנו "באם כל הבועות בשווקים היום". זאת לאור נתונים חסרי תקדים בנוגע להזרמות הכספים ע"י הבנקים המרכזיים בעולם, רמת האינפלציה הגבוהה, מכפילי הרווח של החברות בשווקים ומחירי שאר מוצרי ההשקעה בארה"ב. האם זה המצב?

נבחן שאלה זו כאן.

הזרמות הכספים

למטה מוצגת עקומת כמות הכסף שמוזרם למעשה ע"י הפד מ- 1960 ועד היום. התאריך במלבן העליון הוא: ספטמבר 2021. שמו לב לעליה התלולה בהזרמת הכסף לשוק ע"י הפד מתחילת הקורונה והמך ההזרמה בחודשים האחרונים ברמה של 120 מיליארד דולר בחודש. ב- 15 החודשים האחרונים הזרים הפד סכום השווה ל- 40% מכל הכספים שהוזרמו מעולם. סכום אדיר שגורם לפיחות בערך הדולר וללחצים אינפלציוניים. ראו את הקפיצה חסרת התקדים בכמות הכסף במשק האמריקאי.

Source: Board of Governors of the Federal Reserve System (US)

Units: Billions of Dollars, Seasonally Adjusted

כספים אלו אמורים היו לתמוך בפרטים ובעסקים שניפגעו מהסגרים בזמן הקורונה.

העיניין הוא ש"כלכלת האונליין" דווקא נהנתה מהסגרים בזמן הקורונה. הם היוו רוח גבית לחברות כמו אמזון, זום או נטפליקס ורק "הכלכלה הפיזית" כמו תיירות, מסעדות וחנויות פיזיות נפגעו.

הזרמות הכספים המסיביות לכלל השוק ללא הבחנה, גרמה להצפת השוק בכסף, להגדלת החיסכון ולעליות חדות בחברות ה"אונליין" שנהנו מהסגרים. היום כספים אלו זורמים לצריכה מוגברת וגם להשקעות בשוק ההון, בנדל"ן ובמוצרי השקעה אחרים כמו קריפטו.

הזרמות הכספים האדירות בארה"ב גרמו גם לעיוותים מול מדינות ומטבעות אחרים שלא הגיבו מספיק מהר להדפסת הכסף בארה"ב. התחזקות השקל היא דוגמה לכך. אפשר להסביר את התחזקות השקל בביקוש הגובר למטבע המקומי מסיבות שונות, אך ההזרמות החריגות גרמו להחלשות הדולר מול כל המטבעות שלא פעלו בצורה דומה. אם ארה"ב מדפיסה את המטבע שלה פי 2 מישראל, התיסוף בשקל הוא בלתי נימנע. ההסבר קצת כללי ומופשט כי לא בכך עוסק מאמר זה, אך בבסיסו הוא נכון. בנק ישראל פועל בצורה איטית ורפה מידיי בעניין זה. הבנק מייצר מדיניות מהדקת למעשה וגורם לנזקים קשים לתעשיית היצוא מישראל ולתיירות הנכנסת.

אירופה שמבינה את הבעיה, פועלת בדומה לארה"ב ומגבירה את הדפסת הכסף והזרמתו לשווקים ע"י קניית אג"ח ממשלתי. ראו טבלת השוואה בין שלושת השווקים.

האינפלציה

בנוסף להזרמת הכספים המסיבית הבנקים המרכזיים שומרים על ריביות אפסיות ואף שליליות כדי לעודד את הכלכלה ולחלצה מהמיתון אליו ניכנסה בעיקבות המגפה. ריביות נמוכות אלו מעודדות משקיעים וחברות לקחת הלוואות גדולות דבר שמגדיל את הביקושים ומנפח את המחירים בשווקים אף יותר.

הלחצים האינפלציוניים נובעים גם מצמצום ההיצע. שיבושים בשרשרת ההספקה, בקווי הייצור ובקווי ההובלה הימית כתוצאה מסגרים ומהגבלות בארצות המייצרות את חומרי הגלם והמוצרים, גורמים למחסורים בכל הרמות של שרשרת ההספקה.

למרות לחצים אלו ניראה שקווי ההספקה מתחילים לחזור לסידרם ושלפחות בחלק מהסחורות וחומרי הגלם מתחילה להסתמן ירידת מחירים שבדרך כלל מסמנת סיום תהליך אינפלציוני ואף תחילת מיתון.

מכפילי הרווח בשווקים

גורם נוסף שמדאיג את המשקיעים הם מכפילי הרווח הגבוהים בשווקים. מכפילי הרווח והמכירות של החברות הניסחרות בשווקים השונים, גבוהים מאוד בהשוואה היסטורית. זה אומר שמחירי החברות גבוה יחסית לביצועיהן בהשוואה היסטורית. כשמדברים על השווקים מתייחסים בעיקר למדד ה- S&P 500 המייצג את 500 החברות הגדולות בשוק האמריקאי.

מייקל ברי, שעשה חלק גדול מהונו כשהצליח לחזות את משבר המשכנתאות ב- 2008 וגם הוצג בסרט "ביג שורט", צייץ רק החודש (נובמבר 2021) בנוגע לרמת המכפילים הגבוה.

בתרגום חופשי: ממוצע המכפילים במדד ה- S&P500 היום הוא 26. לפני הנפילה של 2008 בה נפלו מחירי המניות ב- 58% המכפילים היו 18, והיו 20 לפני הנפילה של 1973-75 אז נפלו מחירי המניות ב- 48%, וגם היו 20 לפני נפילה של 80% ב- 1929-1932 וכו'.

קצת רחוק בהיסטוריה אמנם ושוק שונה לגמרי, אך כך מייקל ברי רואה את הדברים.

יחד עם זאת צריך לקחת את הזהרותיו של ברי בערבון מוגבל. ברי מזהיר מנפילות בשוק כבר יותר משנה וחצי ואני מביא אותו כאן כדוגמה כי כבר כמה מנויים שאלו אותי לגבי הזהרותיו. הנה אחת הכותרות מיוני שנה זו למשל.

בתחילת שנה זו הזהיר ברי שמחיר מניית טסלה גבוה בצורה שאינה הגיונית וניכנס לפוזיציית שורט על טסלה ע"י רכישת אופציות פוט. למעשה בסוף הרבעון הראשון 2021, זו הייתה הפוזיציה הגדולה ביותר בתיק המניות בקרן "סיון ניהול נכסים", אותה מנהל ברי (ראו השורה הראשונה המסומנת בחץ).

לאחרונה הודיע ברי שיצא מפוזיציית שורט זו והמשמעות היא שהפסיד את כל או חלק גדול מכספו בהימור זה נגד מניית טסלה כי מדובר באופציות שפג תוקפן.

לסיכום

השאלה המשמעותית ביותר שעלינו לברר היא האם האינפלציה הגבוהה שנמדדה בחודשים האחרונים היא קבועה כמו שרבים מאמינים, או זמנית כמו שהפד חושב. אם היא קבועה ותמשיך לעלות בקצבים דומים או אף תתגבר, יאלץ הפד להפעיל מדיניות מרסנת וזה אומר לצמצם את הזרמת הכסף לשווקים ובשלב מסוים אף להעלות ריבית. מדיניות מרסנת כזו יכולה להביא לקריסה בשווקים כפי שקרה בסוף 2018 עם העלאת הריבית וצמצום ההקלה הכמותית ע"י אותו יו"ר פד, ג'רום פאוול, המכהן בראש הפד היום.

כרגע, ג'רום פאוול, שניבחר השבוע לקדנציה נוספת כיושב ראש הפד ע"י הנשיא ג'ו ביידן, אינו מעוניין להעלות את הריבית וגם את האטת הזרמות הכסף יעשה בזהירות רבה לאור ניסיונו בעבר. עם זאת כולם מבינים שיתכן והפד יאלץ לפעול, במוקדם או במאוחר, לריסון הכלכלה אם עליות המחירים ימשכו.

במקרה כזה, חברות שאינן רווחיות וזקוקות להלוואות ומימון נוסף, יהיו הנפגעות העיקריות. לכן אנו רואים כבר היום כיצד חברות עם מכפילי מכירות גבוהים ותזרים מזומנים שלילי, כמו לימונייד, נפגעות ויורדות בחדות.

נצטרך לעקוב ולראות אם עליות המחירים נמשכות או מתמתנות וכיצד פועל הפד. אם הפד יחליט להנהיג מדיניות מרסנת, השוק (ה- S&P500) יכול לתקן בכ- 15% - 25%. תיקון כזה יתכן לאחר חגי סוף השנה או לקראת אמצע השנה הבאה אם איום האינפלציה יתגלה כממשי. במקרה של אינפלציה גבוהה מאוד המשבר עלול להיות חמור אף יותר. בכל מקרה, עד סוף השנה הממשל יעשה כל מאמץ לא להפר את שמחת החגים. כבר השבוע הורה ביידן לשחרר 50 מילון חביות נפט ממלאי החרום של ארה"ב, כדי למתן את עליות מחרי הנפט בתקופת החגים.

שמו לב שבתקופה כזו עדיף להשקיע בחברות ללא חובות גדולים, בעלות רווחים, תזרים מזומנים חיובי ויציב, ושאינן תלויות בגיוסי כספים והלוואות. כמו כן, יש לשקול החזקה של חלק מהתיק במזומן כדי לנצל ירדות אם וכאשר יתרחשו. לאור האינפלציה הגבוהה, אפשר גם גם לשקול השקעה מלאה בתיק (ללא מינוף!) ולהשתמש במינוף בעת נפילות לרכישת מניות שירדו. בכל מקרה, כעת לא הזמן להיות ממונפים.

השקעות מוצלחות לכולן/ם!

שימו לב שבמאמר זה אנחנו משתפים אתכם בתחזיותינו, דעותינו ושיקולינו לצורכי מידע, אך אין זה יעוץ או הכוונה כיצד לפעול ו/או לנהל את השקעותיכם. על כל אחד ואחת לבצע את בדיקותיו/ה ולהסיק מסקנות בהתאם להעדפותיו/ה.