האינפלציה והירידות בשווקים
top of page
חיפוש

האינפלציה והירידות בשווקים

האינפלציה

ביום שישי האחרון התפרסמו נתוני האינפלציה בארה"ב. מתברר שהאינפלציה עלתה בקצב הגבוה ביותר זה 39 שנה - אך עדיין הייתה בתחום הצפי של האנליסטים כך שיכול היה להיות גרוע יותר...


מדד המחירים לצרכן האמריקאי עלה בנובמבר ב-0.8% והשלים עלייה שנתית של 6.8%. הסיבה שהנתונים האלה התקבלו בסלחנות, לפחות בשוק המניות האמריקאי, נובעת מהעובדה כי אינפלציית הליבה הייתה אמנם גבוהה - 4.9%, אך לא היו הפתעות בנתוני נובמבר, והנתונים עמדו בתחזיות המוקדמות.

צריך לזכור שהאינפלציה הנמדדת בארצות הברית אינה כוללת נתונים כמו שכירויות שעלו בכ- 17%, ומחירי נדל"ן, שעלו בכ- 20% בשנה האחרונה, כך שעליית המחירים האמיתית גבוהה אף יותר.


יחד עם זאת, צריך לזכור שאינפלציה היא למעשה שיעור העלייה במדד המחירים וכדי שהאינפלציה תמשיך ותעלה, המחירים צריכים לעלות באותו קצב. אני חושב שלאחר חגי סוף השנה ניראה התמתנות בקצב עליית המחירים ואני מקווה שוועדת השווקים הפתוחים של הפד, המתכנסת ב- 14-15 לחודש זה (ביום שלישי ורביעי), לא תקבל החלטות מרחיקות לכת. רוב הסיכויים שכך אמנם יהיה ולו רק כדי לא להשבית את שימחת החגים, דבר שבהחלט יכול לקרות במקרה של גזירות קשות מידיי.


שיעור האינפלציה מטריד לא רק את כלכלני הבנק המרכזי אלא גם פוליטיקאים כמו נשיא ארה"ב הצועד לקראת בחירות אמצע הקדנציה בסתיו הקרוב. ביידן שמאבד נקודות בקרב הציבור ככל שעולה האינפלציה, ניסה לרכך את הביקורת הציבורית לפני פרסום הנתונים ואמר כי נתוני האינפלציה לא צפויים לכלול את הירידה במחירי האנרגיה שנרשמה לאחרונה, מה שמראה כי ביידן חושש מאוד ומנסה למתן את המכה שתבוא.


באופן כללי, השווקים הגיבו בחיוב לנתונים כאשר מדדי המניות עלו בעוד שתשואות האג"ח הממשלתיות ירדו. מדוע השוק לא הגיב בשלילה למרות שיעור האינפלציה הגבוה? האינפלציה אמנם עלתה מאוד אך לא מעבר לציפיות, מה שהספיק לתחזיות של העלאת הריבית להידחות לשלב מאוחר בשנה הבאה. שוק המניות הכללי, מניות הצמיחה שאינן ריווחיות ומי שממונף בפרט, יכול היה לנשום לרווחה לעת עתה, לפחות עד פגישת הפד השבוע (15 בדצמבר), אז ידונו חברי ועדת השוק הפתוח על זירוז צמצום תוכנית רכישות האג"ח (טייפרינג).


מה אנו צופים עכשיו?

בספטמבר האינפלציה השנתית בארה"ב הייתה 5.4%, באוקטובר 6.2% ובנובמבר כבר 6.8%. ניראה שהאינפלציה עולה ויכול להיות שבדצמבר האינפלציה כבר תהיה 7% או יותר. יתכן שבדצמבר יהיה השיא ואז ניראה ירידה בחודשים הבאים. אך יתכן גם שלא, כי האינפלציה מזינה את עצמה וקשה לשלוט בה החל מרמה מסוימת.


למרות הזרמת הכספים הכבדה ע"י בנקים מרכזיים, כלכלנים עדיין מעריכים שהאינפלציה "הרימה ראש" בעיקר בשל שיבושים בצד ההיצע לנוכח קשיים בשרשרת האספקה העולמית שהחלו מאז משבר הקורונה. העלאה של הריבית כצעד מרסן אינפלציה, לא תפתור את צד ההיצע, ועלולה לחנוק את הביקושים ואת ההתאוששות הכלכלית ולגרור מיתון כבד. זאת, בגלל רמת החוב הגבוהה אליה ניכנסו חברות ופרטים ולכן הפד יהסס להשתמש בכלי זה בשלב זה.


למעשה זהו החשש בשווקים ולכן אנו רואים ירידות בעיקר במניות עם מכפילים גבוהים ומאזן פחות יציב. אם נחשב מה עשה מדד הנאסד"ק או ה- S&P500 בחודשים האחרונים ללא מניות הטכנולוגיה הגדולות כגון אפל, גוגל, מיקרוסופט, פייסבוק, אנבידיה וטסלה, ניראה שהמדדים ירדו ב- 25%-29%.


למעשה אני רואה שלושה תרחישים עתידיים אפשריים שישפיעו בצורה שונה על השקעותינו:


1) הפד יתחיל בצימצום ההזרמות הכספים, אך ללא העלאת ריבית. כתוצאה מכך האינפלציה תתחיל לרדת בחודשים הקרובים, בעיקר בשל ירידת מחירי הדלקים ופיתרונות בשרשרת ההספקה. במקרה כזה לא ניראה שינויים משמעותיים בשווקים והעליות ימשכו חלקית כשהאינפלציה ממשיכה להלחיץ את המשקיעים.


2) הפד יתחיל בצימצום הזרמת הכספים, אך האינפלציה לא תרד בתחילת שנה הבאה בשל סגרים הקשורים לווריאנט האומיקרון ושיבושים נימשכים בשרשרת ההספקה. הפד לא יעלה ריבית בשל פחד מקריסת חברות ופרטים, והאינפלציה תמשיך לעלות. קשה לדעת מתי יפעלו במקרה כזה הפד והממשל אך אין ספק שתהליך כזה לא יכול להמשך לעד.


3) הפד יצמצם הזרמת הכספים, האינפלציה לא תרד בתחילת שנה הבאה והפד יאלץ להעלות ריבית דבר שיביא למשבר כלכלי שעוצמתו תלויה בקצב העלאת הריבית ובגורמים נוספים וקשה לנבא את עוצמתו עתה.


בימים האחרונים אנו עדים לאפשרות רביעית: שהפד כלל לא יצמצם את הזרמות הכספים, או לפחות לא יאיץ את הצימצום, וזאת כתוצאה מהתפשטות זן האומיקרון של הקורונה. כך לפחות עשו לאחרונה הבנקים המרכזיים של בריטניה והאיחוד האירופי.

במיקרה כזה באמת ניראה עליות חדות של סוף שנה.


לסיכום

וועדת השווקים הפתוחים של הפד מתכנסת ב- 15 לחודש זה ואמורה לקבל החלטות לריסון האינפלציה. החלטות אלו, הקשורות להאטת הזרמת הכספים וצפי להעלאת הריבית, ישפיעו על השווקים. בנוסף, אנו חווים את התפרצות הקורונה מחדש עם התפשטות זן האומיקרון דבר שגם הוא מכניס אי שקט לשווקים אך גם עשוי להשפיע על החלטות הפד שלא להתחיל בהידוק החגורה.


ולמרות האינפלציה הגבוהה, הממשל עדיין מעוניין להעביר תקציבי ענק לתשתיות ומטרות "מוצדקות" אחרות, כמו גם לקצר את שבוע העבודה לארבעה ימים. כך שלפחות מבחינת הממשל, ניראה שהוא מנותק ולא ניראה שההזרמות יפסקו.


לכן אני חושב שנחווה משהו בין התרחיש הראשון לתרחיש השני כשהתרחיש השלישי יהפוך לסביר יותר ככל שהחודשים יחלפו או לקראת אמצע השנה הבאה. למרות זאת, לתרחיש הראשון יש סיכוי להמשך חודשים רבים, כי ההתפתחויות הטכנולוגיות המהירות פועלות ככוח דיפלציוני, ועשויות לסייע בהורדת המחירים.


אנחנו ניקח את שלושת או ארבעת התרחישים בחשבון, נמתין להחלטות הפד ביום רביעי, ונפעל כדי להתכונן לתרחישים השונים בתיק הפרימיום שעלה ב- 38.4% בשנה האחרונה ובתיק הצמיחה שירד ב- 12.8% מאז השקתו ביוני (נכון ליום שישי 10.12.21).


השקעות מוצלחות לכולן/ם!


שימו לב שבמאמר זה אנחנו משתפים אתכם בתחזיותינו, דעותינו ושיקולינו לצורכי מידע, אך אין זה יעוץ או הכוונה כיצד לפעול ו/או לנהל את השקעותיכם. על כל אחד ואחת לבצע את בדיקותיו/ה ולהסיק מסקנות בהתאם להעדפותיו/ה.

111 צפיות0 תגובות
bottom of page