top of page
חיפוש

מדוע ירדו השווקים בשבוע שעבר ומה מצפה לנו השבוע?


השווקים סערו בשבוע שעבר בגלל שני אירועים עיקריים. הראשון, עליית מדד המחירים בארה"ב (CPI) ב- 7.5% במונחים שנתיים, והשני, עליית המתיחות בין רוסיה לאוקרינה והתגברות הערכות שפלישה רוסית לאוקרינה אפשרית.


מדוע ירדו השווקים ביום חמישי?


ביום חמישי בבוקר פורסם מדד המחירים לצרכן (CPI) והתברר שהאינפלציה בארה"ב המשיכה לטפס בינואר, וזינקה בשיעור חד מהצפוי לרמה של 7.5% במונחים שנתיים – רמתה הגבוהה ביותר כמעט 40 שנה. זאת, על רקע המשך הצריכה הפרטית בארה"ב ושיבושים בשרשראות האספקה.

חודש ינואר בו מדד המחירים לצרכן (CPI) בארה"ב שקפץ ב-7.5% בחישוב שנתי, היה החודש השמיני ברציפות שבו האינפלציה גבוהה מ-5%. תחזית הכלכלנים הייתה לעלייה מתונה יותר של 7.2%. המדד טיפס בינואר ב-0.6% לעומת דצמבר – מעל לתחזית הכלכלנים שהייתה לעלייה של 0.4%.


בתחילת המסחר ביום חמישי המדדים לא התרגשו מעליית מדד זו והשווקים נסחרו במגמה מעורבת. אך אז התראיין נשיא הבנק הפדרלי של סנט לואיס, ג'יימס בולארד, וטען בראיון שצריך להעלות את הריבית ב- 1% עד יולי. זה כבר גרם לפחד בשווקים ולירידות. האם דבריו של ג'יימס בולארד היו מתוכננים ע"י הפד כדי להרגיע את השווקים כי אין לפד כוונה אמיתית להעלות את הריבית בחדות? נראה במרץ.

בכל מקרה, נתוני האינפלציה שפורסמו חיזקו את ההערכות כי הבנק הפדרלי יגביר את קצב צמצום התמריצים המוניטריים שבהם נקט ויעלה את הריבית בארה"ב ב-0.5% בחודש מרץ.


מדוע ירדו השווקים ביום שישי?


ביום שישי שוב נסחרו השווקים במגמה מעורבת בתחילת היום. לאחר שג'ייק סאליבן, היועץ לביטחון לאומי של הבית הלבן, אמר בסביבות הצהריים כי התקפה רוסית באוקראינה יכולה "להתרחש בכל יום", נפלו המדדים המובילים בוול-סטריט.

ההערכות לפלישה רוסית לאוקראינה בסביבות יום רביעי הקרוב, גברו מאוד בארה"ב אך המצב משתנה כל הזמן. מדינות מפנות את אזרחיהן מאוקראינה, כולל ישראל שמתכננת טיסות חילוץ, וההתרעות האמריקאיות עולות מדרגה.

לפלישה כזו ישנן השפעות כלכליות רבות, אך מעל הכל התוצאה החמורה ביותר של מלחמה היא איבוד חיי אדם. מלחמה כזו גם תפגע ביציבות הפוליטית והכלכלית באירופה ובעולם כולו.


מה המשמעויות מבחינה כלכלית?


התחום הראשון שייפגע ובאופן מידי הוא תחום האנרגיה. אנליסטים כבר צופים נסיקה של מחיר הנפט ל- 100-120 דולר. בשלב ראשון של הפלישה מחירי הנפט יעברו, כמעט בוודאות, את רף ה-100 דולר לחבית בפעם הראשונה מאז 2014. בנוסף, רוסיה היא ספק גז מרכזי לאירופה, ומחירי הגז צפויים לעלות גם הם בחדות.


עליית מחירי האנרגיה תפגע כמובן בראש ובראשונה באירופה שמתמודדת עם רזרבות גז ונפט נמוכות במיוחד ומחירי אנרגיה גבוהים. עליית המחירים עלולה לפגוע בכלכלה האירופית עם עליית מחירי הייצור, ירידה בצריכת האזרחים המתקשים לעמוד במחירי החשמל שנמצאים בשיא כל הזמנים וכו'. בתרחיש הגרוע ביותר, בו אספקת הגז והנפט מרוסיה תיפסק באחת, צפוי משבר חריף באופן מיידי.


גם שאר העולם יפגע. יש כלכלנים הסבורים שבתרחיש הגרוע ביותר צפוי מיתון עולמי כתוצאה מנסיקת מחירי האנרגיה. הם מסתמכים על תרחיש דומה משנות השבעים, כשהמשבר של מחירי הנפט גרם למיתון עולמי. יחד עם זאת, העולם היום קצת יותר גמיש מבחינת ייצור אנרגיה, ודווקא היום ייתכן שפיתוח אמצעי אנרגיה חליפיים, שהתקדם מאד בשנים האחרונות יסייע להתגבר על המשבר. בנוסף, ארה"ב הפכה לאחת מיצרניות הגז והנפט הגדולות בעולם והתלות של העולם כיום בנפט הרוסי קטנה בהרבה מהתלות בנפט הערבי בשנות ה- 70 של המאה הקודמת.

גם שוק הסחורות בכללותו עלול להיות מושפע לרעה. במיוחד החיטה והתירס, שרוסיה ואוקראינה, הן בין היצרניות הגדולות בעולם שלהם. אוקראינה אחראית על כ-12% מייצור החיטה העולמי ועל כ-16% מייצור התירס העולמי.


האינפלציה

עליית מחירי האנרגיה והסחורות צפויה לפגוע גם בנקודה הרגישה השניה שמדאיגה את שווקי העולם בימים אלו - האינפלציה. מחירי האנרגיה, חוץ מההשפעה הישירה על האינפלציה כמרכיב מרכזי במדד המחירים לצרכן, משפיעים גם באופן עקיף על כל שרשרת הייצור וההובלה. העלויות של המפעלים המייצרים, החקלאים, התובלה הימית והיבשתית - יעלו לכולם. לפחות חלק מעלייה בעלויות הייצור וההובלה תגולגל בסופו של דבר לצרכנים, מה שבתורו יעלה את האינפלציה אף יותר.


הנעלם במשוואה הזו הוא התנהגות הפד. האם פלישה רוסית תגרום לפד לשקול את צעדיו ביתר מתינות לאור חוסר היציבות העולמי? אולי בדומה למשבר הקורונה, בה ראה הפד סיבה להתערבות בשווקים ולמדיניות מוניטרית מרחיבה, הוא יראה גם בהתפתחות באירופה סיבה לתמיכה בשווקים? או שנתוני האינפלציה ההיסטוריים, שנראים כרגע בלתי ניתנים לעצירה ללא מהלך אגרסיבי, לא יותירו לו ברירה אלא להמשיך בתוכניותיו להעלאות ריבית וצמצום ההרחבה המוניטרית?

ההערכות המובילות בשוק הן שלפד לא נותרה ממש ברירה מול איום האינפלציה הממשי שלא נראה כמוהו זה כמה עשורים, והוא יפעל בנחישות להעלאת ריבית כדי לרסן את האינפלציה.

אני מעריך שג'רום פאוול והפד יהיו זהירים הפעם יותר מהערכות, משלוש סיבות:

1) ג'רום פאוול למוד הניסיון כבר העלה את הריבית בחדות יחסית בסוף 2018 וראה איך העלאת ריבית זו מוטטה את השווקים וכמעט הביאה למשבר כלכלי בעצמה.

2) רמת החוב בארצות הברית היא הגבוהה ביותר מאז ומעולם ועליית ריבית מהירה תביא להתמוטטות של גופים רבים ולפשיטות רגל.

3) הבחירות בנובמבר השנה לקונגרס. הפד לא ירצה להביא להאטה כלכלית ולהוות גורם משפיע בבחירות אלו. גם מתיחות גיאו-פוליטית תשפיע על מיתון החלטותיו בתחום הריבית.


שוק המניות

אם יש דבר ששוק המניות שונא יותר מכל - הוא חוסר וודאות, וזה בדיוק משמעותה של מלחמה – חוסר וודאות. יחד עם זאת, מחקרים מראים שאירועים חיצוניים משפיעים על שוק המניות בטווח הקצר, אך בטווח הארוך השוק נוטה להתגבר עליהם.

דוגמה לכך היא ההתקפה על בנייני התאומים בארצות הברית שגררה ירידה של 4.9% באותו יום, והגיעה עד מינוס 17.6% תוך 11 יום מההתקפה. אולם ההתאוששות והחזרה למחירים של לפני ההתקפה, לקחה 31 יום בלבד, כשב-10 באוקטובר, חודש מאוחר יותר אותה שנה, כבר נסחרו המדדים במחיר גבוה יותר מאשר ביום ההתקפה. אירועים אחרים כמו הנסיגה מאפגניסטן, או אירועי טרור אחרים השפיעו אף פחות. המסקנה צריכה להיות שאין להגיב בפאניקה לאירועים גיאו פוליטיים מבחינת שוק המניות.

יחד עם זאת צריך לזכור, שאם התרחישים הפסימיים שהוזכרו לעיל, דהיינו עליית מחירי הנפט, התפרצות אינפלציונית ומיתון עולמי, יתגשמו, הרי שלא המלחמה עצמה היא מה שתשפיע על שוק המניות באופן ישיר, אלא תופעות הלוואי הכלכליות ארוכות הטווח יותר.

לסיכום

השוק העולמי סוער ואירוע כלכלי רודף אירוע פוליטי, בריאותי ולהפך. הדברים משתנים במהירות אך ניראה שהמנהיגים בעולם כיום רציונליים ואינם מעוניינים בעימותים מלחמתיים.


ביידן ניתפס כנשיא חלש ו"רדום" שאינו מעוניין להיכנס לעימותים בין לאומיים דבר שגורם לרוסיה וסין "לבדוק גבולות" ולנצל זאת. ביידן וארצות הברית שהראו חולשה נוראית בנסיגה מאפגניסטן, נבחנים עתה וגורמים לפוטין, שאינו מעוניין בהתרחבות נאט"ו מזרחה וכניסתה לאוקראינה, לבדוק את נחישות הנשיא האמריקאי.

חולשה של ביידן באימות באוקראינה עלולה להביא לניצול הזדמנות זו גם ע"י סין ולכניסתה המיידית של סין לטאיוואן, דבר אותו היא מעוניינת לבצע כבר זמן רב. לא אתפלא כלל אם גם סיכמו על כך מנהיגי רוסיה וסין, פוטין ושי, בביקורו האחרון של פוטין בסין לפני כמה שבועות.

זו גם הסיבה שמניות חברות הרכיבים כמו אנבידיה ולאם-ריסרץ, יורדות לאחרונה כי עיקר ייצור הרכיבים מתבצע בטאיוואן. ביידן וממשלו שמבינים זאת עתה, לא מאבדים כל הזדמנות להראות נחישות ולאיים על פוטין בסנקציות.


ניראה איך יתפתחו הדברים, אך בעת כזו אנו חוזרים על הדברים שאנו כותבים מנובמבר 2021. בתקופה כזו עדיף להשקיע בחברות ללא חובות גדולים, בעלות רווחים, תזרים מזומנים חיובי ויציב, ושאינן תלויות בגיוסי כספים והלוואות. רצוי שהביקוש למוצריהם יהיה קשיח כך שיוכלו להעלות מחירים בהתאם לאינפלציה מבלי שהביקוש יקטן. דוגמה כזאת אפשר לראות בטסלה או שופיפיי שהעלו מוצרים כמה פעמים לאחרונה והביקוש לא קטן.

כמו כן, יש לשקול החזקה של חלק מהתיק במזומן (10% - 30%) כדי לנצל ירידות אם וכאשר יתרחשו. זאת, גם במחיר של מכירת מניות מתיק הפרימיום בהתאם לצורך. בכל מקרה, כעת לא הזמן להיות ממונפים.


השקעות מוצלחות לכולן/ם!


שימו לב שבמאמר זה אנחנו משתפים אתכם בתחזיותינו, דעותינו ושיקולינו לצורכי מידע, אך אין זה יעוץ או הכוונה כיצד לפעול ו/או לנהל את השקעותיכם. על כל אחד ואחת לבצע את בדיקותיו/ה ולהסיק מסקנות בהתאם להעדפותיו/ה.

75 צפיות0 תגובות
bottom of page