האם כדאי להשקיע בביטקוין?

רקע כללי

הביטקוין אינו מופק או מנוהל על ידי ממשלה או בנק מרכזי של מדינה כלשהי. במקום זאת, הביטקוין מבוסס על מנגנוני קריפטוגרפיה ורשת תקשורת עמית לעמית. תהליך הנפקת מטבעות חדשים מכונה "כרייה" באנלוגיה לכריית זהב. בתהליך זה יש להקדיש כוח חישוב רב בו מונפקים מטבעות חדשים הניתנים לשימוש.

היחס של ממשלות העולם לביטקוין הוא אמביוולנטי ורגולטורים טוענים כי הוא משמש לפעילות בלתי חוקית. כמו כן, הם מדגישים כי מדובר במסחר בסיכון גבוה במיוחד. עם זאת, מרבית המדינות לא אסרו על השימוש בו, ובאפריל 2017 הביטקוין הוכר לראשונה ביפן כאמצעי תשלום במדינה.

למה זה טוב?

אז מה באמת הערך של הביטקוין? ככל שאני מעמיק בשאלה זו אני נהיה יותר סקפטי.

הביטקוין הוא מטבע מבוזר דִיגִיטָלי. איש אינו הבעלים של הרשת וזו הסיבה שאין צורך לסמוך על בנק או על ממשלה על מנת לבצע עסקאות. הרשת עצמה מאמתת עסקאות חדשות ובלוק מתווסף לבלוקצ'ין (Blockchain - שרשרת בלוקים). בסיס הנתונים של רשת הביטקוין הוא מבוזר.

בסיס נתונים דיגיטלי ומבוזר אטרקטיבי מאוד לכאלה שרואים בעיות במערכות כספיות הנשלטות על ידי גורם מרכזי כמו ממשלות או בנקים מרכזיים. ממשלות, או הבנקים המרכזיים כיום, גם יוצרים (ע"י הדפסה) לפעמים כסף מתוך צרכים קצרי טווח, כצרכי תקציב או כיסוי חובות ממשלתיים, ללא מגבלה ממשית.

לכן הביטקוין, שהוא מטבע עם היצע מוגבל של כ 21 מיליון ביטקוין ושאינו ניתן להדפסה בלתי מוגבלת, ניראה אטרקטיבי היום לרבים.

האופי המבוזר שלו יכול גם להיות מאוד לא יעיל לביצוע ואימות עסקאות מזדמנות ומידיות, ודורש כוח חישוב גדול. גם הכורים שעוסקים ב"כריית ביטקוין" כדי ליצרו, צריכים להוציא סכום אדיר של כוח מחשוב כדי לכרות ביטקוין. זה לוקח הרבה זמן ואנרגיה וזו אחת הסיבות לכך שהביטקוין הוא מטבע כל כך בטוח וקשה לזיוף. מצד שני, זה גם דורש כמות עצומה של כוח מחשוב לשמור על ביטחון הפעולות במטבע ולוודא כל טרנזקציה.

זו הסיבה שרשת הביטקוין והמטבע עצמו אינם מתאימים כאמצעי עיקרי למסחר ותשלומים כפי שאנו מכירים אותם. הם פשוט לא יעילים עבור 99.99 או יותר מהעסקאות.

אז אם כמטבע הביטקוין לא יכול להפוך לאמצעי עיקרי למסחר ברוב העסקאות, אז למה הוא טוב? מהו השימוש בו?

אוהדיי הביטקוין יגידו שזהו נכס מוגבל עם ערך כמו זהב, אך קל ממנו למסחר ואיחסון. במילים אחרות זהו נכס דיגיטלי המשמש הגנה מפני אינפלציה והדפסת כסף של בנקים מרכזיים וממשלות.

התומכים גם מעריכים את הביטקוין כאמצעי העברת ערך מבוזרת. כך שעבור מי שרוצה לעקוף את הבנקים והממשלות, צריך להעביר ישירות סכומי כסף גדולים מעבר לגבולות מדינות ולשמור על רמה מסוימת של אנונימיות, הביטקוין הוא מוצר נהדר המספק שירות מעולה וייחודי באמת.

אנשים רבים טוענים כי בפרוטוקול שיווצר כשכבה שנייה לבלוקצ'יין, כמו אפליקציות תשלומים שישתמשו בתשתית הביטקוין, הביטקוין יכול לשמש כמטבע עיקרי לקניות ברשת כאשר רמת הבטיחות תרד קצת. עם זאת זה ממש כיוון ספקולטיבי שלא בטוח שיתפתח.

הכסף כנתון בבסיס נתונים

לפי מגמות רחבות יותר היום, אם מסתכלים על התמונה הגדולה של כסף ומסחר ברשת, כל הנכסים הופכים בהדרגה לנזילים או דיגיטליים יותר ויותר. אנו מסוגלים להעביר נכסים דיגיטלית ברשת בלחיצת כפתור.

למה אני מתכוון? הינה כמה דוגמאות:

בדרך כלל, לאורך ההיסטוריה, נדל"ן לא היה נכס נזיל ביותר. במובן מסוים היה לוקח הרבה זמן למכור בית או למכור בניין. אולם, עם כניסת הטכנולוגיה והאינטרנט, חברות כמו zillow (שכמעט ניכנסה לתיק הפרימיום שלנו) או OpenDoor בארה"ב, יכולים לתת לכם הצעה על הבית שלכם תוך דקות ואתם יכולים לסגור עסקה מהירה מבלי שראיתם קונה פוטנציאלי אחד. כל עולם הנדל"ן הופך להיות נזיל יותר ואפשר להעביר באופן דיגיטלי ומיידי את הבית שלכם לרוכש (עם אפליקציות כמו האפליקציות הנ"ל) ללא פגישה פיזית.

מכירות רכב אפשרית לביצוע בצורה דומה. אפשר לבצע קניית רכב חדש או החלפת רכב ישן בחדש דרך האינטרנט מבלי להיפגש עם הקונה. בגדים ושאר אביזרים נקנים באינטרנט בעזרת כרטיס אשראי או פייפאל ומבלי להתעסק עם כסף פיזי. למעשה הכסף הוא מספר המשויך אליכם בבסיסי נתונים מרכזיים, שהבנקים ושאר אירגוני הסליקה מפקחים ופועלים בהם כנותני שירות עבורכם.

גם אם אתם רוצים לשלם או להעביר כסף לאחרים אתם עושים זאת בעזרת אפליקציה בנייד כמו ביט או פייפאל או פייבוקס. הכסף הוא מידע דיגיטלי במאגרי נתונים ואין צורך במטבע כמו ביטקוין לרוב הפונקציות שהכסף שימש בעבר.

כל נכס הופך להיות יותר ויותר דיגיטלי ונזיל. זה תהליך בלתי נמנע שהטכנולוגיה מאפשרת כשהיא הופכת נכסים עם אופי לא נזיל, לנכסים נזילים יותר. יש יותר חילופי נכסים היום משום שהם ניתנים להעברה בקלות. זה יוצר ערך כלכלי ותמריץ לשיבוש (disruption) בתחומים רבים. אפילו שירותי עבודה מקצועיים וזמן הופכים להיות יותר ויותר נזילים בשווקים מקוונים. קחו לדוגמה את פייבר (FIVERR – חברה בה אנו משקיעים בתיק הפרימיום) דרכה אתם יכולים למכור את השירותים שלכם לאנשים או לקנות שירותים בכל רחבי העולם. כך למעשה שירותים הופכים לדיגיטלים ונזילים.

כאמור, כסף משמש כמכשיר להקל על החלפת נכסים, אך היום שירותים, סחורות ונכסים, הופכים לנזילים ובעלי יכולת העברה דיגיטלית תמורת כסף דיגיטלי, שהוא למעשה מידע דיגיטלי בבסיס נתונים. פעם היה קשה להחליף נכסים וסחורות והיה צריך כסף פיזי כמתווך, אך כל זה התערער ומשתנה על ידי הטכנולוגיה.

נחזור לביטקוין. אז אם ביטקוין לא יכול לשמש למטרת סחר אז במה ערכו?

הביטקוין מאפשר לנו קניות מסוימות, אנונימיות מסוימת ועקיפת השלטונות, אך זה גם הסיכון שבו. שכן, אם יצבור כוח ותפוצתו תיגדל, הממשלות עלולות להוציא תקנות המגבילות את השימוש בו. הממשלות זקוקות לשקיפות ומידע מושלם על עיסקאות לצורך גביית מיסים, והביטקויין באופיו האנונימי סותר דרישה זו.

טענה אחרת היא שהביטקוין הוא בעל ערך כי הוא נכס מוגבל בכמותו ולכן אנטי אינפלציוני. אך האם נדל"ן ומניות אינם אנטי אינפלציונים גם? הם לפחות מביאים ערך. העיניין הוא שהערך של הביטקויין נקבע רק ע"י הטרנסאקציה האחרונה או הקונה הבא שיחליט לרכוש ולשלם יותר על המטבע. אם קניתם ביטקויין בסכום מסויים, אתם צריכים קונה שיקנה את המטבע בסכום גדול יותר כדי להרוויח. הביטקוין עצמו אינו מיצר כל ערך, מניב הכנסה כמו חברה, מחלק רווחים כדיבידנד או משלם שכירות כמו נכס נדל"ני .

היום לא צריך להחזיק הרבה כסף נזיל ואתם יכולים לקנות בקלות מניות של חברה מסוימת המשלמת דיבידנד או לקנות, קצת פחות בקלות, נכסים מניבים המשלמים שכירות. אלו נכסים יצרניים. נכסים אלו מיצרים לנו ערך נוסף לאורך זמן מלבד עליית ערכם.

נכסים לא יצרניים, כמו יצירות אומנות או סחורות, יכולים לעלות בערכם וליצר לנו ערך רק אם מישהו אחר מוכן שלם לנו עליהם יותר ממה שקנינו אותם. אלו נכסים ספקולטיביים.

הנכסים היצרניים שלנו, הופכים לחשובים ויהיו בעלי תפקיד חשוב יותר ויותר להחלפת ערך בעתיד. תפקידו של הכסף כפי שאנו מכירים אותו למעשה פוחת והוא פשוט הופך למספר במסד נתונים. זו הסיבה שהביטקוין לדעתי, כמאגר ערך, הוא טיעון חלש, כי הביטקוין כשלעצמו אינו נכס יצרני. הוא לא מניב הכנסה או דיבידנד ולכן זהו נכס חלש יותר מטבעו. ביטקוין כמערכת כספית כאמור, גם הוא טיעון חלש. לכן לדעתי עדיפה השקעה בנדל"ן או מניות.

הביטקוין היום הוא טרנדי וערכו עלה כבר ל 23,000 $, אך לדעתי הביטקוין יהפוך למערכת כספית שולית המשמשת בעיקר להעברות כספיות אנונימיות והשקעות מוגנות אינפלציה של מגזרים מסוימים בדומה לזהב.

המערכת הכספית העתידית היא מסד הנתונים שיהפוך ליעיל ושימושי יותר. מאגרי מידע מרכזיים הם מטבעם יעילים יותר ויש דוגמאות רבות לכך שמסד נתונים מרכזי יכול ליצור מערכת תשלום יעילה. חברות מטבע דיגיטלי יכולות ליצר מערכות תשלום משלהם כמו פייפאל, ביט או אפלפיי (של חברת אפל), כמו גם מטבעות וירטואליים שממשלות או חברות ייצרו. סוגים רבים של מטבעות אלו, יומרו ע"י מערכת המרת מטבע יעילה למטבע הנוח למשתמש, דבר שייצר שקיפות עבורנו תוך שימוש במטבע המוכר לנו או במטבע בין לאומי כמו הדולר, ללא עמלות או בעמלות מזעריות (בניגוד למה שהבנקים גובים היום). בשלב מאוחר יותר יתכן ויווצר מטבע בין לאומי אחיד שיחליף את הדולר אותו קיום ממשלת ארה"ב מפחתת ע"י הדפסת כסף והזרמת נזילות חריגה.

סקוור ואחרים חושבים אחרת

ראוי לציין שלא כולם חושבים כמונו. רבים וטובים כמו מייסד ומנכ"ל סקוור וטוויטר – ג'ק דורסי, חושבים שהביטקוין יהפוך "למטבע של האינטרנט".

בשבוע שעבר דיווחנו למנויי הפרימיום על חברת סקוור (Square) ועל העלייה התלולה במכירות סקוור. ההסבר לעליה החדה במכירות של סקוור טמון בעליה החדה במסחר בביטקוין דרך אפליקציית המזומנים של סקוור – קשאפ (CashApp).

אפליקציית המזומנים היא אפליקציית פתרונות לתשלומים המתפקדת גם כמתווכת בקניה/מכירה של ביטקוין, וסקוור לוקחת עמלה קטנה על רכישות/מכירות המשתמשים.

שימו לב למכירות הרבעוניות של סקוור לפי מגזרים ולזינוק בהכנסות מביטקוין (בירוק).

העלייה החדה בהכנסות ממסחר בביטקוין בולטת. בפירוט דו"ח הרבעון השלישי של אפליקציית המזומנים של סקוור, קשאפ, מיוחסים לביטקוין 80% מהגידול בהכנסות, עם 2 מיליארד דולר.

דו"ח הרבעון השלישי של קשאפ מראה כי הביטקוין עקף את כל מקורות ההכנסה האחרים. רק כדי להבין את סדרי הגודל, הלקוחות רוכשים מעל 1,100 מיליארד דולר דרך אפליקציית המזומנים של סקוור.

העיניין הוא שסקוור כבר לא היחידה המאפשרת מסחר בביטקוין. רכישות הביטקוין של סקוור כדי לאפשר מסחר דרכה, מלוות גם ברכישות ביטקוין של מוסדות פיננסים נוספים כמו MicroStrategy וכניסת פייפאל לתחום, כל אלה יכולים להסביר מדוע המטבע הווירטואלי עלה כבר לשיא של 23,000 $.

לסיכום

אנשים רואים במטבעות הקריפטוגרפים מערכת מקבילה שאינה קשורה למערכת המוניטרית הנשלטת ע"י ממשלות ושבזה עוצמתה למעשה. לקוחות המאמינים במטבע קונים יותר ויותר ביטקוין באפליקציית המזומנים של סקוור, פייפאל וחברות אחרות כדי לשמור על ערך כספם מלחצים אינפלציוניים. על חברות אלו, המאפשרות מסחר בביטקוין, להיות מצוידות ביתרות ביטקוין גדולות יחסית, שיאפשרו רכישה ומסחר דרכן והדבר גורם לביקושים גדולים למטבע.

בשיחה שבה הסביר את הדו"ח הרבעוני חזר מנכ"ל סקוור, ג'ק דורסי, על דבריו בעבר כי החברה מאמינה שהביטקוין יהפוך ל"מטבע של האינטרנט".

בשנים הבאות נראה כיצד יתפתחו הדברים. אנחנו כאמור סקפטיים יותר ומאמינים שהביטקוין יהפוך למכשיר צבירת ערך כמו זהב אך קל ממנו לקניה ומכירה בגלל אופיו הדיגיטלי, מכשיר שאינו מייצר ערך, מלבד האמונה של המחזיקים בו שערכו יעלה בעתיד. למרות הסקפטיות, ככזה, הביטקוין יכול להגיע לגבהים חדשים בערכו בגלל כמותו המוגבלת.

נעקוב בעניין.

קראו כאן גם על שירות תיק הפרימיום. ביצועי תיק הפרימיום עד היום:

חודש אחרון: 36.10%, מתחילת השנה: 277.65%, 2019: 80.96%, ממוצע 3 שנים: 81.83%, ממוצע 5 שנים: 52.58%. (נכון ליום רביעי, 16/12/2020)

שימו לב שבמאמר זה אנחנו משתפים אתכם בתחזיותינו, דעותינו ושיקולינו, אך אין זה יעוץ או הכוונה כיצד לפעול ו/או לנהל את השקעותיכם. על כל אחד ואחת לבצע את בדיקותיו/ה ולהסיק מסקנות בהתאם להעדפותיו/ה.

אם הנכם חושבים שמאמר זה או שירות הפרימיום עשוי לעניין אחרים, אנא שתפו.

תודה והשקעות מוצלחות לכולם!