עידכון שבועי, דוחות רבעוניים ומסקנות - 13 במרץ 2023
השפעת האירועים המקרו כלכליים על השווקים
כמה מקוראינו שאלו מדוע אנו כותבים על המצב המקרו כלכלי בארה"ב ובעולם ולא מתרכזים יותר בניתוח החברות בהן אנו משקיעים?
אז ראשית, אנו אכן כותבים על החברות בהן אנו משקיעים, אך בעיקר למשקיעי תיק הפרימיום ותיק הצמיחה.
שנית, צריך להבין שהיום, רוב התנודות בשווקים ובעיקר בחברות הטכנולוגיה, מתרחשות כתוצאה מאירועים מקרו כלכליים ובמיוחד כתוצאה מפעולות ההידוק המוניטורי של הבנק המרכזי האמריקאי (הפד). ההידוק המוניטורי שהפד מבצע הוא למעשה העלאת הריבית וצימצום כמות הכסף בשווקים. חשש המשקיעים מפני קריסת המערכת הפיננסית, קריסת חברות והירידה בריווחי החברות, הן הסיבות העיקריות לירידות או לעליות בשווקים בשנה האחרונה.
תוצאות החברות בפועל ברבעונים האחרונים השפיעו לזמן קצר בלבד כאשר ההשפעה של נתוני המקרו והאירועים הגיאו-פוליטיים גדולה בהרבה.
הציפייה לגובה העלאת הריבית הקרובה של הפד, יכולה להעלות או להוריד את השוק בחדות. פירסום נתונים כלכליים חזקים גורמים לחשש מהעלאת ריבית חדה שתגיע כדי לקרר את הכלכלה והאינפלציה, ובעקבות כך לירידות בשווקים. ולהיפך, נתונים חלשים גורמים לעליות בשווקים.
לדוגמה, בשבוע שעבר, ברגע אחד המשקיעים חזרו להמר על כך שהעלאת הריבית בשבוע הבא (ב- 20 למרץ) תסתיים ב- 0.25% בלבד – כאשר רק באמצע השבוע שעבר פאוואל עוד העיד בקונגרס ונשמע "ניצי" במיוחד כשדיבר על מוכנותו "להאיץ את קצב העלאות הריבית" ועל ההבנה של הפד ש"רמת הריבית הסופית תהיה כנראה גבוהה יותר מזאת שהוערכה קודם". בעיקבות דבריו בשווקים מיהרו להמר בביטחון על העלאת ריבית של 0.50% והשווקים ירדו בחדות. אבל תוך יום הדברים החלו להשתבש כשהבנק ה- 16 בגודלו בארה"ב התמוטט והשוק חזר להמר על העלאת ריבית של 0.25% בלבד בשבוע הבא. ראו פרטים בהמשך.
מה קרה בשבוע שעבר?
שוק ההון חתם שבוע שלילי כשברקע קריסת בנק סיליקון ואלי, הבנק ה-16 בגודלו בארה״ב.
ההתדרדרות של השווקים בישראל נבלמה בשבוע שעבר. שוק המניות בישראל שרשם ביצועי חסר בולטים מול השווקים בחו"ל מאז תחילת נובמבר, כניראה בעיקר בשל ההפיכה החוקתית, הצליח בשבוע שעבר לבלוט לטובה.
ביום שישי פורסם בארה"ב שיעור האבטלה לחודש פברואר. הנתון שפורסם היה 3.6%, מעל הצפי שהיה 3.4%. המשמעות היא ששוק העבודה מתקרר, נתון טוב עבור שוק ההון. הסיבה, יותר מובטלים, פחות צרכנים, הוצאות נמוכות יותר על צריכה, ולכן אין עליית מחירים, מה שיכול להוריד את האינפלציה ולגרום לפד לא להמשיך ולהעלות את הריבית בחדות.
ביום רביעי התפרסם בארה"ב מדד התעסוקה של ADP המודד את השינוי במספר המועסקים לעומת החודש הקודם. הנתון שפורסם היה תוספת של 242 אלף משרות, גבוה מהצפי ל- 200 אלף.
ביום שישי פורסם בארה"ב נתון השינוי במספר המועסקים במגזר הלא-חקלאי לפברואר. המדד מודד את השינוי במספר המועסקים במהלך החודש הקודם במגזר הלא חקלאי. הנתון שפורסם היה עליה של 311 אלף שהיה מעל הצפי ל- 205 אלף. המשמעות היא ששוק העבודה עדיין חם מהצפוי ומספק יותר מקומות עבודה ממה שקיוו מה שיכול לגרור עליות מחירים, צריכה מוגברת והמשך האינפלציה.
חברות שהיו בכותרות בשבוע שעבר
קריסת בנק סיליקון ואלי
בנק סיליקון ואלי (SIVB) , הבנק ה-16 בגודלו בארה"ב המתמחה בהייטק וסטארטאפים הנסחר בשווי של 6.28 מיליארד דולר, ירד ב-62.7% בשבוע החולף ונסגר למסחר למעשה ע"י הרגולטורים של מדינת קליפורניה. הבנק עומד בפני בעיית נזילות קשה והוא למעשה חדל פרעון (איננו יכול להחזיר את חובותיו). הבנק שרכש אגרות חוב לטווח ארוך ושירדו בשל עליית הריבית, נאלץ לפדות אותם בהפסד של כ-2 מיליארד דולר והוא מתמודד עם תופעה של ״ריצת מפקידים לבנק״ ומשיכת פקדונות אשר פוגעת עוד יותר בבנק ובסיכוייו להתאושש מהמשבר. ראו תאור ההידרדרות של הבנק.
ההתמוטטות היתה מהירה: עד ה-9 במרץ הכל עוד היה נראה תקין לגבי הבנק, סוכנות הדירוג מודי'ס עוד דירגה את הסיכון של הפקדה בו ב-A-.
כמה ימים קודם פורבס בחר להכניסו לרשימת "הבנקים הטובים ביותר של אמריקה". אז מה קרה באותן 24 שעות קריטיות? לדברי הבנק לקוחות רבים מענפי הטכנולוגיה התקשו לאחרונה לקבל מימון מקרנות הון סיכון ולכן משכו מהבנק כסף בקצב מהיר מהצפוי. כדי לעמוד בדרישות שלהם הבנק נאלץ למכור נכסים (בעיקר אגרות חוב ממשלתיות) בהן היה מופסד בשל עליית הריבית המהירה, אך לפי כללי החשבונאות בארה"ב ההפסד שהיו לו בהן הוכר רק בעת המכירה. כתוצאה מכך הבנק דיווח על הפסד של 1.8 מיליארד דולר ויצא לגייס הון של 2.25 מיליארד דולר (שבינתיים נכשל).
הבלגאן האמיתי החל, לפי בלומברג, כשמשקיעי הון סיכון בולטים, כמו פיטר תיל, ייעצו ביום חמישי לסטאראפים הקשורים אליהם להוציא את פקדונותיהם מהבנק, מהלך שנדחף גם ע"י בנקים גדולים, כמו JP-Morgan שניסו לנצל את המצב כדי לגייס לקוחות. המפקידים החלו למשוך כסף מהבנק, משיכות שהתדרדרו בזמן קצר ל"ריצה אל הבנק" כך שעוד באותו היום יצאו ממנו 42 מיליארד דולר וכל יתרות המזומנים שלו נעלמו.
מאותו רגע הבנק ניסה לממש נכסים נוספים, בהפסדים נוספים, גם עם עזרה מהרגולטורים, אבל עדיין לא הצליח לעמוד בהתחייבויות שלו מה שדה-פאקטו הכניס אותו להגדרה של חדלות פירעון. לאחר מכן חברת הדירוג מודי'ס נזכרה להוריד לו את דירוג האשראי לדרגה נמוכה של Caa2.
הבנק קרס למעשה שעות ספורות אחרי שהמנכ"ל קרא ללקוחות "להישאר רגועים". בבנק היו פקדונות בהיקף של 173 מיליארד דולר, מתוכם 151.5 מיליארד לא מבוטחים.
הקריסה של SVB העלתה הרבה שאלות, כמו מה כ"כ הבהיל את בעלי הפקדונות? האם הפסד מינורי של 1.8 מיליארד דולר, מבנק ששווה מיליארדים גרם לכך? האם היציאה להנפקת הון טיפוסית, כדי להשיג יותר נזילות? או שזאת הפאניקה והחששות המובנים כיום בשוק בשל ההידוק המוניטורי של הפד שתידלקו את ההידרדרות? בעיני רבים ההפסד של הבנק קשור למודל העסקי הייחודי שלו, למימון חברות סטארט-אפ, אך הוא לא נבע רק מזה.
ההפסדים הלא מדווחים של הבנק (אין צורך לדווח על הפסדים לא ממומשים) עשויים להיות קיימים בבנקים נוספים. העובדה שמפקידים בכל העולם לקחו ברצינות את הסיכון הבנקאי, העדיפו לוותר על כמה אחוזי ריבית ולהעביר את כספם מפקדונות בנקאיים לאג"ח ממשלתיות, מה שהוביל לעליה במחירי אג"ח ממשלתי של ארה"ב ולירידה חדה בתשואות ל-10 שנים בארה"ב מרמה של 4.00% ל-3.85% (ביום חמישי). למחרת, בשישי, הסנטימנט השלילי נמשך כשהמשקיעים גילו שקצב עליית השכר בארה"ב היה נמוך מהצפי, מה שדחף את התשואות לרדת מדרגה נוספת, ל-3.70% מכיוון שהחשש מהעלאת ריבית חדה של הפד, ירד.
בינתיים הודיע הפד שכל לקוחות הבנק יקבלו 100% מכספם חזרה אך הדבר לא ממש מרגיע את לקוחות הבנקים הקטנים וכבר בטרום המסחר בנק פירסט ריפבליק מוחק 60% מערכו.
סילברגייט (SI), בנק הקריפטו הנסחר בשווי של 79 מיליון דולר, ירד ב52.9% -בשבוע החולף במסחר תנודתי בעקבות הודעתו על הפסקת פעילות מה שהוביל לקריסה במניה. השתלשלות האירועים החלה עוד בשבוע שעבר כשהודיע הבנק כי הוא מעכב את דוחותיו הכספיים לשנת 2022 בעקבות סכנה להמשך פעילות הבנק. רבים חושבים כי קריסת הבנק הינה נגזרת של פשיטת הרגל של בורסת הקריפטו מהגדולות בעולםFTX , שכן סילברגייט ניהלה עמה קשר ישיר מה שגרם למשיכת כספים גדולה במיוחד שאיתה סילברגייט לא הצליחה להתמודד.
טסלה (TSLA) הנסחרת לפי שווי של 548.8 מיליארד דולר, סגרה בירידה שבועית של כ-12.6%, זאת לאחר שהמינהל הלאומי לבטיחות בדרכים הודיע שהוא חוקר את טסלה בעקבות שני דיווחים על התנתקות ההגה בזמן הנסיעה ברכבי מודל Y של החברה. ההערכה המוקדמת היא כי מדובר על יותר מ-120,000 כלי רכב והסוכנות תעריך את "ההיקף, התדירות ותהליכי הייצור הקשורים למצב זה". המינהל הלאומי לבטיחות בדרכים אמר כי ההגאים התנתקו כאשר הכוח שהופעל עליהם התגבר על ההתנגדות של התאמת החיכוך בזמן שהמכוניות היו בתנועה. שתי התקריות אירעו במהירות נמוכה של הרכב. החקירה היא צעד ראשון לפני שרשות המינהל הלאומי לבטיחות בדרכים תוכל לדרוש ריקול לרכב.
אירועים חשובים השבוע בקצרה
שלישי 14/03/2023
מדד המחירים לצרכן (השנתי ולפברואר) - ארה"ב
רביעי 15/03/2023
מכירות קמעונאיות - ליבה - ארה"ב
מדד המחירים ליצרן (פברואר) - ארה"ב
חמישי 16/03/2023
תביעות רישוניות לדמי אבטלה - ארה"ב
שישי 17/03/2023
ייצור תעשייתי (פברואר) - ארה"ב
מדד צפיות הצרכנים של מישיגן (מרץ) - ארה"ב
מניות מדווחות השבוע
אלו החברות המדווחות השבוע.
אדובי
אדובי (ADBE) , מניה במעקב שתדווח ביום רביעי השבוע, נוסדה ב 1982 והמטה שלה נמצא בסן חוזה, קליפורניה. החברה מפתחת ומוציאה לאור תוכנות גרפיות פופולריות. מוצרי התוכנה של אדובי משמשים אנשי מקצוע וחובבים כאחד במגוון תעשיות, כולל עיצוב גרפי, עריכת וידאו, פיתוח אתרים וצילום. חלק מהמוצרים הפופולריים ביותר של החברה כוללים את Adobe, Adobe Acrobat, Adobe Creative Suite, Adobe Premier Pro, ו – Adobe After Effects.
בנוסף למוצרי התוכנה שלה, אדובי מציעה גם מגוון שירותי שיווק דיגיטלי ופתרונות המסייעים לעסקים ליצור, לנהל ולהטיב את הנוכחות המקוונת שלהם. לאדובי יש היסטוריה ארוכה של חדשנות וגם היתה אחראית להתקדמות חשובה בתחום המדיה הדיגיטלית. מייסדי החברה, ג'ון וורנוק וצ'רלס גשקה, היו חלוצים בפיתוח של PostScript , שפת תיאור עמוד שחוללה מהפכה בתעשיית הדפוס. מאז, אדובי המשיכה לדחוף את הגבולות של המדיה הדיגיטלית, תוך שחרור מתמיד של מוצרים חדשים ועדכונים כדי לעמוד בקצב הטכנולוגיה המשתנה וצרכי הלקוחות.
אדובי גיוונה את זרמי ההכנסות שלה על ידי הצעת מגוון של מוצרים ושירותים במגזרים שונים. הגיוון הזה עוזר לחברה להתמודד עם כל מיתון במגזר מסוים כלשהו. לדוגמה, לאדובי יש נוכחות חזקה בשוק התוכנה היצירתית עם מוצרים כמו פוטושופ, אילוסטרייטור ואינדיזיין. יש לה גם נוכחות הולכת וגדלה בתחום השיווק הדיגיטלי עם מוצרים כמו Adobe Analytics ו- Adobe Experience Manager
החברה התרחקה ממכירת רישיונות לכל החיים למודל מבוסס מנויים, הנקרא Creative Cloud, בשנת 2013. השינוי הזה עזר לאדובי לבנות זרם קבוע של הכנסות צפויות וחוזרות. כתוצאה מכך, הגידול בהכנסות של אדובי היה עקבי וצפוי במהלך השנים האחרונות. אדובי היא מובילת שוק בתחום המדיה הדיגיטלית והשיווק. המוצרים והשירותים שלה נמצאים בשימוש נרחב על ידי אנשי מקצוע ועסקים ברחבי העולם. לאדובי יש מוניטין ומותג חזק והיא ידועה במוצרים החדשניים ובתמיכת הלקוחות שלה. גורמים אלו מסייעים לחברה לשמור על יתרון תחרותי בענף.
למרות האתגרים שניצבו בפני אדובי כגון המשבר שנגרם מהמגיפה וההאטה הכלכלית המתמשכת, אדובי סיימה את 2022 עם הכנסות ותזרים מזומנים גבוהים. זוהי עדות לחוסן וליכולת של החברה לבצע את האסטרטגיה שלה ברחבי העולם באמצעות המעבר להצעת שירותים מבוססי ענן. המניה מתאוששת בהדרגה מהנפילה של 2022, אך עדיין נסחרת הרבה מתחת למחירי השיא שלה. בחמש השנים האחרונות, אדובי הפתיעה בעקביות את הערכות הקונצנזוס לרווח כמעט בכל רבעון, כולל ברבעון האחרון, שבו הרווח ללא פריטים מיוחדים עלה ב-13% ל-3.60 דולר למניה. המשך הצמיחה החזקה בגזרת הליבה של מדיה דיגיטלית וחטיבת חוויות דיגיטליות העלתה את סך ההכנסות ל-4.53 מיליארד דולר.
הצלחתה של אדובי בעתיד מיוחסת להזדמנויות מסיביות בשוק, כגון יכולת מוכחת ליצור ולהרחיב קטגוריות שמשבשות תחומים, סל מוצרים רחב המשרת עולם הולך וגדל של לקוחות, פלטפורמות טכנולוגיות מהפכניות, מתקדמות ומובילות בתעשייה, מה שנותן לחברה יתרון תחרותי. העולם הזה שאדובי בנתה הוא מערכת אקולוגית מתרחבת שבנויה על הרבה מוצרים באותו תחום המשלימים אחד את השני ויוצרים תלות בחברה וערך גדול עבור הלקוחות.
ביום רביעי הקרוב אדובי תדווח את תוצאותיה לאחר המסחר לרבעון הרביעי של 2022. מניית אדובי מסוקרת באופן קבוע ע"י 25 אנליסטים, כאשר 14 מהם ממליצים על "אחזקה", 11 מהם ממליצים על "קניה". למניה מחיר יעד ממוצע של 381 דולר, אשר משקף גידול של כ-15.7% בהשוואה למחיר הנוכחי. בדו"חותיה האחרונים התנועה הממוצעת הייתה תנועה של כ- 5.6% לכל כיוון. הצפי הוא לרווח של 3.68 דולר למניה ולהכנסות של 4.62 מיליארד דולר.
לסיכום
בעקבות קריסת בנק סילקון וואלי יצטרך הפד לשקול האם הידוק התנאים הפיננסים לא היה מהיר וקיצוני מדיי. אין ספק ששיקולים אלו יובאו בחשבון בהחלטת הריבית הבאה שלו ב- 22 למרץ.
נעקוב וניראה אם המשבר מחלחל למוסדות פיננסיים נוספים, איך יגיבו לכך הגורמים השונים, איזה תמיכה יספקו למערכת הפיננסית ברמה הפדרלית, איך יגיבו השווקים הפיננסים ואיזה שיעור מכספם יראו לקוחות הבנקים שהתמוטטו חזרה.
ביום שלישי יתפרסם מדד המחירים לצרכן השנתי ולחודש פברואר וניראה אם האינפלציה חזרה לעלות בפברואר או ממשיכה להתמתן. זהו נתון חשוב ביותר להחלטת הריבית של הפד ב- 22 למרץ, חשוב להבנת כיוון האינפלציה וכיוון השווקים הפיננסים בכללי. ירידת האינפלציה בצורה משמעותית תמתן מאוד את תגובת הפד ועשויה להקל על תגובה חיובית בשווקים הפיננסים.
אם לא ניראה קריסה או ירידות חדות בשווקים הפיננסים, הפד כנראה ימשיך בהעלאות הריבית המתונות של כרבע אחוז לאור המשבר במערכת הפיננסית או שימנע כליל מהעלאת ריבית לאור הפחד הגדול בשווקים.
כדי להרגיע את השווקים גם ביידן עלה לשידור מיוחד לאומה והמבטיח למפקידים שהמערכת הפיננסית איתנה ושכל המפקידים יקבלו כספם חזרה. הצהרות אלו בהחלט הרגיעו את השווקים הפיננסים שעברו בעליות.
הנתונים שפורסמו ביום שישי המשיכו לחזק את הטענה שיש חוסן בשוק העבודה מצד אחד, כאשר השכר עולה פחות מעליית האינפלציה מצד שני, כך שאין סכנה להתפרצות אינפלציונית כתוצאה מעליה בשכר. אלו נתונים סותרים שאינם חד משמעיים להחלטות הפד ולכן נתוני האינפלציה ביום שלישי משמעותיים להחלטת הפד. עתה נוספו נימוקים כיבדי משקל, כמו קריסת הבנקים, להחלטתו בשבוע הבא.
השקעות מוצלחות לכולן/ם!
עקבו אחרינו בטוויטר כאן, שם אנחנו מפרסמים עדכונים קצרים יותר.
שימו לב שבמאמר זה אנחנו משתפים אתכם בתחזיותינו, דעותינו ושיקולינו לצורכי מידע, אך אין זה יעוץ או הכוונה כיצד לפעול ו/או לנהל את השקעותיכם. על כל אחד ואחת לבצע את בדיקותיו/ה ולהסיק מסקנות בהתאם להעדפותיו/ה.
זכרו, המנוי לתיק הפרמיום ותיק הצמיחה הוא מנוי לשנה. כברירת מחדל המנוי מתחדש אוטומטית כל שנה. תוכלו לסיים את המנוי שלכם בכל עת דרך הפרופיל שלכם/ן (בחרו מהתפריט "המנוי שלי", בחרו בסוג המינוי ו"ביטול מנוי") באתר זה. אם אתם מקבלים את המאמרים גם בהודעות ווטסאפ, תוכלו גם לשלוח הודעת "בקשה להפסקת מנוי פרמיום או צמיחה" או להפסקת השליחה בווטסאפ בלבד.
Comments