top of page
חיפוש

האם הסתיים התיקון בחברות הטכנולוגיה?

עודכן: 6 ביוני 2021


אתמול פירסמנו עוד שתי מניות צמיחה בשירות הצמיחה המהירה, כשאנו מעריכים שהתיקון בחברות הצמיחה עבר את שיאו למרות שהשוק יישאר תנודתי.


אז מה באמת קורה בשוק מניות הטכנולוגיה?


החשש העיקרי של המשקיעים היא עליית האינפלציה שבעקבותיה יאלץ הבנק המרכזי להעלות את הריבית. מדד המחירים לצרכן בארה"ב עלה באפריל בקצב השנתי הגבוה ביותר מאז 2009 – נתון המסכן מניות רבות לדברי אנליסטים דוגמת אלו של בנק אוף אמריקה. אינפלציה פירושה עלייה בריבית, והשוק מתמחר נמוך יותר חברות כשהריבית גבוהה יותר – וזה נכון במיוחד לחברות צמיחה – ולכן ראינו במאי תיקון במניות הטכנולוגיה ובמיוחד בחברות הצמיחה. תיקון זה יכול להמשך גם ביוני אך אני מעריך שאנו בסביבות התחתית. זאת, למרות שבלתי אפשרי להתנבא לטווח הקצר.


יש כמה סיבות לעלית האינפלציה ובעקבותיה, לאי הוודאות וחששות המשקיעים.

נתוני מדד המחירים לצרכן בארה"ב בחודש אפריל, שפורסמו בתחילת מאי, הצביעו על עלייה חודשית של 0.8% במדד לעומת 0.6% במארס – עלייה גבוהה מתחזיות הכלכלנים. העלייה החודשית במדד באפריל היתה החדה ביותר מאז 2009.

בהתבוננות שנתית, המדד זינק ב-4.2% מאז אפריל 2020 - העלייה החדה ביותר מאז ספטמבר 2008. בכך זינקה האינפלציה בארה"ב מעל ליעד של הבנק הפדרלי. חמור מכך – המדד שאינו כולל מזון ואנרגיה, שנחשב למדד הליבה של האינפלציה, זינק ב-0.9% לעומת החודש הקודם. עלייה זו במדד הליבה היא העלייה החודשית החדה ביותר מאז 1982.


במשך שבועות חששו משקיעי הטכנולוגיה, האג"ח והאחרים מפני הצפוי במדד שמהווה את אחד הנתונים היסודיים ביותר בכלכלה האמריקאית. עם נסיגת המגפה, יציאתם של צרכנים מהסגר, והמחסור במוצרים וחומרי גלם בעולם, הלכה האינפלציה והתחזקה. בנוסף, הממשל החדש בארה"ב החליט על תכנית האצה כלכלית שתזרים לשוק עוד כ- 2 מליארד דולר שיחזקו אף יותר את עליות המחירים.


למרות מסרים מרגיעים של הבנק הפדרלי, הנתון שפירסם בתחילת מאי הממשל האמריקאי היה גרוע מציפיות הכלכלנים. בתגובה לזינוק באינפלציה נפלו מדדי וול סטריט במהלך מאי בהובלת מניות הטכנולוגיה, הרגישות לכך במיוחד. תשואות האג"ח עלו ובינתיים ירדו חזרה. החשש הוא שהאינפלציה תמשיך להרים ראש בחודשים הבאים, ותאלץ את הבנק הפדרלי לסגת מהמדיניות המוניטרית המרחיבה ביותר בהיסטוריה (ריבית אפסית), ולהעלות ריבית.


הבנק הפדרלי אמנם טוען שהאצת האינפלציה היא זמנית בלבד, אולם מחירי הסחורות נמצאים במגמת עלייה ממושכת זה חודשים, ומחסור בהיצע של חומרי גלם, בהם שבבי מחשבים, עלול להאיץ ולהאריך את מגמת עלית המחירים.


מדד האינפלציה הנפוץ ביותר הוא החישוב של השינוי השנתי במדד המחירים לצרכן (CPI) באחוזים. מדד נוסף, שהבנק הפדרלי מסתמך עליו יותר בקביעת המדיניות שלו, הוא מדד הליבה – CPI בניכוי סעיפי האנרגיה והמזון, שנחשבים לתנודתיים ומושפעים מעונתיות. השינוי השנתי במדד הליבה היה 3%, לאחר שכל השנה האחרונה עלה בקצב של פחות מ-2%.




חששות מעלייה מהירה של מחירים בעקבות היציאה ממשבר הקורונה, הזרמת כספים מסיבית והתפרצות של ביקושים גבוהים למוצרים וחומרי גלם, מעיבים על שוק המניות והאג"ח מאמצע פברואר.


המנגנון ממנו חוששים המשקיעים אמור לעבוד כך: כשמעלים את הריבית, מגדילים את התמריץ לחסוך, ומקטינים את התמריץ לצרוך ולהשקיע. ייקור המימון אמור לגרום לצרכנים לסגור את הארנק, לקוני בתים להימנע מלקיחת משכנתאות, למשקיעי מניות לחפש אפיקים סולידיים יותר, ולחברות לקמץ בהשקעה עסקית, בניית מפעלים או גיוס עובדים. הוצאותיהן של חברות עם חובות גדולים תגדלנה מעל החזרי הריבית ועלולות אף לפשוט רגל.


במקרה של תוואי ריבית עולה, המניות שנפגעות במיוחד באופן מסורתי אמורות להיות חברות הצמיחה – אלה שהמשקיעים מצפים מהן לרווחים גדולים יותר בעתיד ובחישוב היוון להיום, ריווחיהן ניראים נמוכים יותר. כמו כן, ירידה בביקושים, לכאורה, תפגע בהן יותר. חברות הטכנולוגיה מתאימות במיוחד להגדרה זו, ולכן ראינו את נאסד"ק עולה ויורד בחדות מתחילת השנה, עם תשואה של 5% בלבד מתחילת השנה – לעומת כ-50% בשנה שעברה.


חשוב לציין שחברות טכנולוגיה רבות בתיק הפרימיום ובתיק הצמיחה למעשה ללא חובות כלל או שחובותיהן נמוכים יחסית למזומן במאזניהן. בנוסף הביקוש למוצריהן לא יפגע כלל כתוצאה מעליה של אחוז או שניים בריבית. לכן, לדעתנו הירידות של חלק מחברות בסקטור הטכנולוגי ובמיוחד בחברות הצמיחה נובעות ממכירות של מניות ע"י קרנות אינדקס שחייבות למכור ומשקיעים לא מתוחכמים ומהוות הזדמנות לרכישות וכניסה במחיר נוח יותר.


כמו שכתבנו כאן במאמר קודם, ההתפתחויות הטכנולוגיות והגלובליזציה פועלים ככוחות מנוגדים לכוחות הפועלים לעליית המחירים, ואיתם המדד והריבית, ולכן כלל לא בטוח שניראה עליית מחירים לאורך זמן.


הכלכלן חתן פרס הנובל פול קרוגמן כתב בטוויטר כי הדגש על התנודות החודשיות במדד המחירים הוא מופרז: "אם למדנו משהו ב-15 השנים האחרונות, זה שתנודות קצרות טווח באינפלציה לא אומרות דבר על הכוחות הפועלים בשוק", כתב. "אינפלציית הליבה היא מדד הרבה יותר טוב. כמו כן יזהירו אותנו שהיצע הכסף M2 (שזה סך המזומנים והפיקדונות הנזילים במערכת הכלכלית), גדל ומאותת על היפר-אינפלציה. אולם M2 הוא אמת מידה גרועה יותר מאשר מדד הליבה. אני מציע לכולם להירגע".


לסיכום

אי הוודאות בקשר להתפרצות אינפלציונית, הזרמות הכספים המסיבית דרך תוכניות האצה כלכליות, תוכניות להעלאות מיסים שהובטחו ע"י ממשל ביידן, מחסור ברכיבים וחומרי גלם ועליות חריגות במניות הטכנולוגיות בזמן המגיפה גורמות היום לאי שקט ותנודתיות, במיוחד במניות הטכנולוגיות, אך זהו אינו משבר כלכלי חדש אלא תיקון מתבקש.


לטווח הארוך אנחנו מאמינים שההתפתחות הטכנולוגית בכלל ובחברות טכנולוגיות רבות בפרט, תואץ וחברות אלו תאצנה את התפתחותם וגדילתן. השינויים הטכנולוגים המהירים שאנו רואים יהיו חלק מחיינו ואף יתגברו. נחריג כאן את ההאצה שראינו בגלל המגיפה שנתנה דחיפה חריגה לחברות טכנולוגיה רבות.


השקעות מוצלחות!


שימו לב שבמאמר זה אנחנו משתפים אתכם בתחזיותינו, דעותינו ושיקולינו, אך אין זה יעוץ או הכוונה כיצד לפעול ו/או לנהל את השקעותיכם. על כל אחד ואחת לבצע את בדיקותיו/ה ולהסיק מסקנות בהתאם להעדפותיו/ה.





106 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול
bottom of page