הבנקים המרכזיים בכל העולם מדפיסים כסף בצורה חסרת תקדים כדי לתמוך בכלכלה. לפי התאוריה הכלכלית, כשמדפיסים כסף וכמות המוצרים והשירותים נשארת ללא שינוי חלה אינפלציה או במילים אחרות עליית מחירים. הצד השני של מטבע זה הוא שערך הכסף יורד.
אך למרבה הפלא, למרות הדפסת הכסף חסרת התקדים, לא מתרחשת האינפלציה הצפויה. איך זה יתכן?
אז זהו, שזה לא מדויק. רוב האנליסטים מסתכלים על השוק כיחידה אחת. אך האמת היא שהמצב שונה בסקטורים שונים. הכסף הרב שמודפס הולך בעיקר לחסכון ולהשקעות ופחות לצריכה. כסף שזורם לחסכון מצטבר כמזומן ותוכניות חסכון עם ריבית אפסית ואף שלילית. הכסף שזורם להשקעות זורם לשוק ההון בעיקר.
בשוק ההון יש סקטורים שונים כגון תעשית התעופה, התיירות, תעשיות הדלק, התעשיה הפיננסית המסורתית כמו הבנקים ועוד. תחומים אלו נמצאים במצב משברי בשל המגפה.
ראו לדוגמה את מניית בנק וולס פארגו. ירידה של 50% ועדיין אין כל התאוששות.
מצד שני, יש את סקטור הטכנולוגיה, אליו זורם כסף רב. במניות הטכנולוגיה, שמדד הנאסדק מכיל רבות מהן, היתה עליה של כמעט 90% מאז התחתית במרץ ועליה של כ 22% מתחילת השנה. מי שלא היה שם הפסיד רווחים ניכרים.
ההוכחה לכך שזו תופעה חדשה, ולא חזרה למצב שהיה לפני המגפה, היא שהנאסדק עלה כבר הרבה מעבר לשיאו הקודם ערב המגפה ואנחנו עדיין ללא חיסון ובהאטה כלכלית של רוב הסקטורים בכלכלה.
העליות במדד הנאסדק.
אז למעשה, יש אינפלציה אך רק בסקטורים מסוימים. בעיקר בסקטור אליו זורמים רוב כספי ההשקעה - סקטור הטכנולוגיה הצומח בצורה אקספוננציאלית ושקיבל דחיפה נוספת במגיפה. המשמעות היא שמי שרוצה לרכוש היום את מניות זום, וויקס, שופיפיי, אמזון או טסלה יצטרך לשלם פי 2, פי 3, או אף פי 4 יותר מבתחילת השנה, לפני פרוץ המגפה. כך עם מניות טכנולוגיה רבות שעלו במאות אחוזים תוך כמה חודשים. זו אינפלציה של מאות אחוזים. האם חברות אלו צמחו באותו שיעור? לא. הן הגדילו את המכירות והרווחים אך רובן בעשרות אחוזים ולא במאות אחוזים.
מאיפה מגיע הכסף לשוק ההון ולמניות הטכנולוגיה? מקרנות השקעה שונות וממשקיעים פרטיים. העליה בהשקעות של המשקיעים הפרטיים משמעותית. הגל הראשון של התפרצות נגיף הקורונה הביא עימו שיא במספר המשקיעים הפרטיים החדשים. מספר חשבונות המסחר בני"ע החדשים קפץ בכ-60% בחודשים ינואר-יוני 2020 לעומת התקופה המקבילה אשתקד. כ-77,300 חשבונות חדשים נפתחו על ידי הציבור הרחב, מתוכם 21.3 אלף בחודש מרץ - זינוק של 180%!
כלומר, כרגע האינפלציה היא בסקטור הטכנולוגיה. בנקים כמו וולס פארגו או בנק אוף אמריקה ניסחרים 50% או 30% (בהתאמה) מתחת למחיר בו היו לפני המשבר, כך שהעליות בשוק המניות סלקטיביות. סקטורים רבים כלל לא עולים ומדדים כמו ה S&P500 והנאסדק עולים בגלל משקלן הרב של חברות הטכנולוגיה במדדים אלו.
עד מתי ידפיסו כסף ויחזיקו את הכלכלה המסורתית "מעל המים" בצורה כזו? לא ברור. אך כשהאינפלציה תחלחל לכלל הכלכלה, ההדפסות לא תוכלנה להימשך. במקרה כזה, הבנקים המרכזיים יהיו מחוייבים להעלות ריבית ולהפסיק את הזרמת הכסף המסיבית. אם לא יפסיקו את ההדפסות ואף יעלו את הריבית, האינפלציה רק תעלה ועשויה לצאת מכלל שליטה ולהפוך להיפר אינפלציה. במצב כזה צרכנים יאבדו את ערך כספם במהירות רבה.
במקרה ונגיע לאינפלציה גבוהה בשוק הכללי, זה בהחלט עשוי להיות משבר כלכלי חריף יותר ממה שאנו חווים היום, כי "הנשק" שבידיי הבנקים המרכזיים מוגבל מאוד היום.
לסיכום
איך נתגונן או אף ננצל את האינפלציה בשוק הטכנולוגי ואיך נתכונן לעלית מחירים בשוק הכללי?
במילים אחרות, מה עשוי לעלות או מי עשוי להרוויח במצב של עליה באינפלציה ובעקבותיה עליה בריבית בטווח הארוך יותר? רבים אומרים כי זהב, כסף ואף ביטקוין יהוו מפלט טוב ויעלו כי אינם בשליטת הממשלות ולא ניתן לשכפלם, אך אנחנו לא משקיעים בדברים שאינם מביאים כל ערך מעשי.
התשובה היא, חברות טכנולוגיות שימשיכו לצמוח בצורה מעריכית (אקספוננציאלית) ולהביא ערך ללקוחותיהם ולאנושות, והבנקים המסורתיים שעלית הריבית תעלה את ריווחיהם. ואכן אנחנו רואים שמשקיע סבלני כמו וורן באפט קונה בשבועות האחרונים כמות חסרת תקדים של מניות בנק אוף אמריקה, וצבר כבר כ 12% ממניות הבנק.
ראו מאמר זה בבלוג סיקינג אלפא. חברת ההשקעות ברייקשר התאוויי של וורן באפט, אוספת מניות והגיעה בשבועות האחרונים להחזקה של 11.9% בבנק אוף אמריקה.
המגפה עדיין כאן, הבחירות מתקרבות בארה"ב והדברים משתנים במהירות. נמשיך לעקוב ולדווח איך אנחנו קוראים ומנתחים את המצב. נתחו גם אתם את המצב כפי שאתם מבינים אותו ובצעו השקעותיכם בהתאם. בכל מקרה, צבירת מזומן כמרכיב גדול בתיק בשלב זה, אינה נכונה כנראה.
השקעות מוצלחות לכולם!
Comentarios